פתור עבור x (complex solution)
x=3\sqrt{2}+\sqrt{47}i\approx 4.242640687+6.8556546i
x=-\sqrt{47}i+3\sqrt{2}\approx 4.242640687-6.8556546i
גרף
שתף
הועתק ללוח
x^{2}-6x\sqrt{2}+65=0
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x ב- x-6\sqrt{2}.
x^{2}+\left(-6\sqrt{2}\right)x+65=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-6\sqrt{2}\right)±\sqrt{\left(-6\sqrt{2}\right)^{2}-4\times 65}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- -6\sqrt{2} במקום b, וב- 65 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-6\sqrt{2}\right)±\sqrt{72-4\times 65}}{2}
-6\sqrt{2} בריבוע.
x=\frac{-\left(-6\sqrt{2}\right)±\sqrt{72-260}}{2}
הכפל את -4 ב- 65.
x=\frac{-\left(-6\sqrt{2}\right)±\sqrt{-188}}{2}
הוסף את 72 ל- -260.
x=\frac{-\left(-6\sqrt{2}\right)±2\sqrt{47}i}{2}
הוצא את השורש הריבועי של -188.
x=\frac{6\sqrt{2}±2\sqrt{47}i}{2}
ההופכי של -6\sqrt{2} הוא 6\sqrt{2}.
x=\frac{6\sqrt{2}+2\sqrt{47}i}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{6\sqrt{2}±2\sqrt{47}i}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 6\sqrt{2} ל- 2i\sqrt{47}.
x=3\sqrt{2}+\sqrt{47}i
חלק את 6\sqrt{2}+2i\sqrt{47} ב- 2.
x=\frac{-2\sqrt{47}i+6\sqrt{2}}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{6\sqrt{2}±2\sqrt{47}i}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2i\sqrt{47} מ- 6\sqrt{2}.
x=-\sqrt{47}i+3\sqrt{2}
חלק את 6\sqrt{2}-2i\sqrt{47} ב- 2.
x=3\sqrt{2}+\sqrt{47}i x=-\sqrt{47}i+3\sqrt{2}
המשוואה נפתרה כעת.
x^{2}-6x\sqrt{2}+65=0
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x ב- x-6\sqrt{2}.
x^{2}-6x\sqrt{2}=-65
החסר 65 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
x^{2}+\left(-6\sqrt{2}\right)x=-65
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
x^{2}+\left(-6\sqrt{2}\right)x+\left(-3\sqrt{2}\right)^{2}=-65+\left(-3\sqrt{2}\right)^{2}
חלק את -6\sqrt{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -3\sqrt{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -3\sqrt{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\left(-6\sqrt{2}\right)x+18=-65+18
-3\sqrt{2} בריבוע.
x^{2}+\left(-6\sqrt{2}\right)x+18=-47
הוסף את -65 ל- 18.
\left(x-3\sqrt{2}\right)^{2}=-47
פרק x^{2}+\left(-6\sqrt{2}\right)x+18 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-3\sqrt{2}\right)^{2}}=\sqrt{-47}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-3\sqrt{2}=\sqrt{47}i x-3\sqrt{2}=-\sqrt{47}i
פשט.
x=3\sqrt{2}+\sqrt{47}i x=-\sqrt{47}i+3\sqrt{2}
הוסף 3\sqrt{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}