פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{1}{2}+\frac{1}{6}i\approx 0.5+0.166666667i
x=\frac{1}{2}-\frac{1}{6}i\approx 0.5-0.166666667i
גרף
שתף
הועתק ללוח
-x^{2}+x=\frac{5}{18}
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
-x^{2}+x-\frac{5}{18}=\frac{5}{18}-\frac{5}{18}
החסר \frac{5}{18} משני אגפי המשוואה.
-x^{2}+x-\frac{5}{18}=0
החסרת \frac{5}{18} מעצמו נותנת 0.
x=\frac{-1±\sqrt{1^{2}-4\left(-1\right)\left(-\frac{5}{18}\right)}}{2\left(-1\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -1 במקום a, ב- 1 במקום b, וב- -\frac{5}{18} במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-1±\sqrt{1-4\left(-1\right)\left(-\frac{5}{18}\right)}}{2\left(-1\right)}
1 בריבוע.
x=\frac{-1±\sqrt{1+4\left(-\frac{5}{18}\right)}}{2\left(-1\right)}
הכפל את -4 ב- -1.
x=\frac{-1±\sqrt{1-\frac{10}{9}}}{2\left(-1\right)}
הכפל את 4 ב- -\frac{5}{18}.
x=\frac{-1±\sqrt{-\frac{1}{9}}}{2\left(-1\right)}
הוסף את 1 ל- -\frac{10}{9}.
x=\frac{-1±\frac{1}{3}i}{2\left(-1\right)}
הוצא את השורש הריבועי של -\frac{1}{9}.
x=\frac{-1±\frac{1}{3}i}{-2}
הכפל את 2 ב- -1.
x=\frac{-1+\frac{1}{3}i}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-1±\frac{1}{3}i}{-2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -1 ל- \frac{1}{3}i.
x=\frac{1}{2}-\frac{1}{6}i
חלק את -1+\frac{1}{3}i ב- -2.
x=\frac{-1-\frac{1}{3}i}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-1±\frac{1}{3}i}{-2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \frac{1}{3}i מ- -1.
x=\frac{1}{2}+\frac{1}{6}i
חלק את -1-\frac{1}{3}i ב- -2.
x=\frac{1}{2}-\frac{1}{6}i x=\frac{1}{2}+\frac{1}{6}i
המשוואה נפתרה כעת.
-x^{2}+x=\frac{5}{18}
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-x^{2}+x}{-1}=\frac{\frac{5}{18}}{-1}
חלק את שני האגפים ב- -1.
x^{2}+\frac{1}{-1}x=\frac{\frac{5}{18}}{-1}
חילוק ב- -1 מבטל את ההכפלה ב- -1.
x^{2}-x=\frac{\frac{5}{18}}{-1}
חלק את 1 ב- -1.
x^{2}-x=-\frac{5}{18}
חלק את \frac{5}{18} ב- -1.
x^{2}-x+\left(-\frac{1}{2}\right)^{2}=-\frac{5}{18}+\left(-\frac{1}{2}\right)^{2}
חלק את -1, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-x+\frac{1}{4}=-\frac{5}{18}+\frac{1}{4}
העלה את -\frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-x+\frac{1}{4}=-\frac{1}{36}
הוסף את -\frac{5}{18} ל- \frac{1}{4} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{2}\right)^{2}=-\frac{1}{36}
פרק x^{2}-x+\frac{1}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{2}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{1}{36}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{2}=\frac{1}{6}i x-\frac{1}{2}=-\frac{1}{6}i
פשט.
x=\frac{1}{2}+\frac{1}{6}i x=\frac{1}{2}-\frac{1}{6}i
הוסף \frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}