פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{-3\sqrt{7}i+1}{4}\approx 0.25-1.984313483i
x=\frac{1+3\sqrt{7}i}{4}\approx 0.25+1.984313483i
גרף
שתף
הועתק ללוח
-2x^{2}+x=8
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
-2x^{2}+x-8=8-8
החסר 8 משני אגפי המשוואה.
-2x^{2}+x-8=0
החסרת 8 מעצמו נותנת 0.
x=\frac{-1±\sqrt{1^{2}-4\left(-2\right)\left(-8\right)}}{2\left(-2\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -2 במקום a, ב- 1 במקום b, וב- -8 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-1±\sqrt{1-4\left(-2\right)\left(-8\right)}}{2\left(-2\right)}
1 בריבוע.
x=\frac{-1±\sqrt{1+8\left(-8\right)}}{2\left(-2\right)}
הכפל את -4 ב- -2.
x=\frac{-1±\sqrt{1-64}}{2\left(-2\right)}
הכפל את 8 ב- -8.
x=\frac{-1±\sqrt{-63}}{2\left(-2\right)}
הוסף את 1 ל- -64.
x=\frac{-1±3\sqrt{7}i}{2\left(-2\right)}
הוצא את השורש הריבועי של -63.
x=\frac{-1±3\sqrt{7}i}{-4}
הכפל את 2 ב- -2.
x=\frac{-1+3\sqrt{7}i}{-4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-1±3\sqrt{7}i}{-4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -1 ל- 3i\sqrt{7}.
x=\frac{-3\sqrt{7}i+1}{4}
חלק את -1+3i\sqrt{7} ב- -4.
x=\frac{-3\sqrt{7}i-1}{-4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-1±3\sqrt{7}i}{-4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 3i\sqrt{7} מ- -1.
x=\frac{1+3\sqrt{7}i}{4}
חלק את -1-3i\sqrt{7} ב- -4.
x=\frac{-3\sqrt{7}i+1}{4} x=\frac{1+3\sqrt{7}i}{4}
המשוואה נפתרה כעת.
-2x^{2}+x=8
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-2x^{2}+x}{-2}=\frac{8}{-2}
חלק את שני האגפים ב- -2.
x^{2}+\frac{1}{-2}x=\frac{8}{-2}
חילוק ב- -2 מבטל את ההכפלה ב- -2.
x^{2}-\frac{1}{2}x=\frac{8}{-2}
חלק את 1 ב- -2.
x^{2}-\frac{1}{2}x=-4
חלק את 8 ב- -2.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\left(-\frac{1}{4}\right)^{2}=-4+\left(-\frac{1}{4}\right)^{2}
חלק את -\frac{1}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=-4+\frac{1}{16}
העלה את -\frac{1}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=-\frac{63}{16}
הוסף את -4 ל- \frac{1}{16}.
\left(x-\frac{1}{4}\right)^{2}=-\frac{63}{16}
פרק x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{4}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{63}{16}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{4}=\frac{3\sqrt{7}i}{4} x-\frac{1}{4}=-\frac{3\sqrt{7}i}{4}
פשט.
x=\frac{1+3\sqrt{7}i}{4} x=\frac{-3\sqrt{7}i+1}{4}
הוסף \frac{1}{4} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}