פתור עבור x
x=-5
x=6
גרף
שתף
הועתק ללוח
a+b=-1 ab=-30
כדי לפתור את המשוואה, פרק את x^{2}-x-30 לגורמים באמצעות הנוסחה x^{2}+\left(a+b\right)x+ab=\left(x+a\right)\left(x+b\right). כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
1,-30 2,-15 3,-10 5,-6
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא שלילי, למספר השלילי יש ערך מוחלט גדול יותר מהחיובי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -30.
1-30=-29 2-15=-13 3-10=-7 5-6=-1
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-6 b=5
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -1.
\left(x-6\right)\left(x+5\right)
שכתב את הביטוי המפורק לגורמים \left(x+a\right)\left(x+b\right) באמצעות הערכים שהתקבלו.
x=6 x=-5
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את x-6=0 ו- x+5=0.
a+b=-1 ab=1\left(-30\right)=-30
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- x^{2}+ax+bx-30. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
1,-30 2,-15 3,-10 5,-6
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא שלילי, למספר השלילי יש ערך מוחלט גדול יותר מהחיובי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -30.
1-30=-29 2-15=-13 3-10=-7 5-6=-1
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-6 b=5
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -1.
\left(x^{2}-6x\right)+\left(5x-30\right)
שכתב את x^{2}-x-30 כ- \left(x^{2}-6x\right)+\left(5x-30\right).
x\left(x-6\right)+5\left(x-6\right)
הוצא את הגורם המשותף x בקבוצה הראשונה ואת 5 בקבוצה השניה.
\left(x-6\right)\left(x+5\right)
הוצא את האיבר המשותף x-6 באמצעות חוק הפילוג.
x=6 x=-5
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את x-6=0 ו- x+5=0.
x^{2}-x-30=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-4\left(-30\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- -1 במקום b, וב- -30 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1+120}}{2}
הכפל את -4 ב- -30.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{121}}{2}
הוסף את 1 ל- 120.
x=\frac{-\left(-1\right)±11}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 121.
x=\frac{1±11}{2}
ההופכי של -1 הוא 1.
x=\frac{12}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{1±11}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 1 ל- 11.
x=6
חלק את 12 ב- 2.
x=-\frac{10}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{1±11}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 11 מ- 1.
x=-5
חלק את -10 ב- 2.
x=6 x=-5
המשוואה נפתרה כעת.
x^{2}-x-30=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
x^{2}-x-30-\left(-30\right)=-\left(-30\right)
הוסף 30 לשני אגפי המשוואה.
x^{2}-x=-\left(-30\right)
החסרת -30 מעצמו נותנת 0.
x^{2}-x=30
החסר -30 מ- 0.
x^{2}-x+\left(-\frac{1}{2}\right)^{2}=30+\left(-\frac{1}{2}\right)^{2}
חלק את -1, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-x+\frac{1}{4}=30+\frac{1}{4}
העלה את -\frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-x+\frac{1}{4}=\frac{121}{4}
הוסף את 30 ל- \frac{1}{4}.
\left(x-\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{121}{4}
פרק x^{2}-x+\frac{1}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{121}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{2}=\frac{11}{2} x-\frac{1}{2}=-\frac{11}{2}
פשט.
x=6 x=-5
הוסף \frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}