פתור עבור x
x=3\sqrt{5}+6\approx 12.708203932
x=6-3\sqrt{5}\approx -0.708203932
גרף
שתף
הועתק ללוח
x^{2}-12x-9=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-12\right)±\sqrt{\left(-12\right)^{2}-4\left(-9\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- -12 במקום b, וב- -9 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-12\right)±\sqrt{144-4\left(-9\right)}}{2}
-12 בריבוע.
x=\frac{-\left(-12\right)±\sqrt{144+36}}{2}
הכפל את -4 ב- -9.
x=\frac{-\left(-12\right)±\sqrt{180}}{2}
הוסף את 144 ל- 36.
x=\frac{-\left(-12\right)±6\sqrt{5}}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 180.
x=\frac{12±6\sqrt{5}}{2}
ההופכי של -12 הוא 12.
x=\frac{6\sqrt{5}+12}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{12±6\sqrt{5}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 12 ל- 6\sqrt{5}.
x=3\sqrt{5}+6
חלק את 12+6\sqrt{5} ב- 2.
x=\frac{12-6\sqrt{5}}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{12±6\sqrt{5}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 6\sqrt{5} מ- 12.
x=6-3\sqrt{5}
חלק את 12-6\sqrt{5} ב- 2.
x=3\sqrt{5}+6 x=6-3\sqrt{5}
המשוואה נפתרה כעת.
x^{2}-12x-9=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
x^{2}-12x-9-\left(-9\right)=-\left(-9\right)
הוסף 9 לשני אגפי המשוואה.
x^{2}-12x=-\left(-9\right)
החסרת -9 מעצמו נותנת 0.
x^{2}-12x=9
החסר -9 מ- 0.
x^{2}-12x+\left(-6\right)^{2}=9+\left(-6\right)^{2}
חלק את -12, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -6. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -6 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-12x+36=9+36
-6 בריבוע.
x^{2}-12x+36=45
הוסף את 9 ל- 36.
\left(x-6\right)^{2}=45
פרק x^{2}-12x+36 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-6\right)^{2}}=\sqrt{45}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-6=3\sqrt{5} x-6=-3\sqrt{5}
פשט.
x=3\sqrt{5}+6 x=6-3\sqrt{5}
הוסף 6 לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}