פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{6}}{2}+1\approx 2.224744871
x=-\frac{\sqrt{6}}{2}+1\approx -0.224744871
גרף
שתף
הועתק ללוח
x^{2}+x^{2}=4x+1
הוסף x^{2} משני הצדדים.
2x^{2}=4x+1
כנס את x^{2} ו- x^{2} כדי לקבל 2x^{2}.
2x^{2}-4x=1
החסר 4x משני האגפים.
2x^{2}-4x-1=0
החסר 1 משני האגפים.
x=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{\left(-4\right)^{2}-4\times 2\left(-1\right)}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- -4 במקום b, וב- -1 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{16-4\times 2\left(-1\right)}}{2\times 2}
-4 בריבוע.
x=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{16-8\left(-1\right)}}{2\times 2}
הכפל את -4 ב- 2.
x=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{16+8}}{2\times 2}
הכפל את -8 ב- -1.
x=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{24}}{2\times 2}
הוסף את 16 ל- 8.
x=\frac{-\left(-4\right)±2\sqrt{6}}{2\times 2}
הוצא את השורש הריבועי של 24.
x=\frac{4±2\sqrt{6}}{2\times 2}
ההופכי של -4 הוא 4.
x=\frac{4±2\sqrt{6}}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
x=\frac{2\sqrt{6}+4}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{4±2\sqrt{6}}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 4 ל- 2\sqrt{6}.
x=\frac{\sqrt{6}}{2}+1
חלק את 4+2\sqrt{6} ב- 4.
x=\frac{4-2\sqrt{6}}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{4±2\sqrt{6}}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{6} מ- 4.
x=-\frac{\sqrt{6}}{2}+1
חלק את 4-2\sqrt{6} ב- 4.
x=\frac{\sqrt{6}}{2}+1 x=-\frac{\sqrt{6}}{2}+1
המשוואה נפתרה כעת.
x^{2}+x^{2}=4x+1
הוסף x^{2} משני הצדדים.
2x^{2}=4x+1
כנס את x^{2} ו- x^{2} כדי לקבל 2x^{2}.
2x^{2}-4x=1
החסר 4x משני האגפים.
\frac{2x^{2}-4x}{2}=\frac{1}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
x^{2}+\left(-\frac{4}{2}\right)x=\frac{1}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
x^{2}-2x=\frac{1}{2}
חלק את -4 ב- 2.
x^{2}-2x+1=\frac{1}{2}+1
חלק את -2, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -1. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -1 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-2x+1=\frac{3}{2}
הוסף את \frac{1}{2} ל- 1.
\left(x-1\right)^{2}=\frac{3}{2}
פרק x^{2}-2x+1 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-1\right)^{2}}=\sqrt{\frac{3}{2}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-1=\frac{\sqrt{6}}{2} x-1=-\frac{\sqrt{6}}{2}
פשט.
x=\frac{\sqrt{6}}{2}+1 x=-\frac{\sqrt{6}}{2}+1
הוסף 1 לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}