פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{73} + 1}{6} \approx 1.590667291
x=\frac{1-\sqrt{73}}{6}\approx -1.257333958
גרף
שתף
הועתק ללוח
x^{2}-\frac{1}{3}x=2
החסר \frac{1}{3}x משני האגפים.
x^{2}-\frac{1}{3}x-2=0
החסר 2 משני האגפים.
x=\frac{-\left(-\frac{1}{3}\right)±\sqrt{\left(-\frac{1}{3}\right)^{2}-4\left(-2\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- -\frac{1}{3} במקום b, וב- -2 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-\frac{1}{3}\right)±\sqrt{\frac{1}{9}-4\left(-2\right)}}{2}
העלה את -\frac{1}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x=\frac{-\left(-\frac{1}{3}\right)±\sqrt{\frac{1}{9}+8}}{2}
הכפל את -4 ב- -2.
x=\frac{-\left(-\frac{1}{3}\right)±\sqrt{\frac{73}{9}}}{2}
הוסף את \frac{1}{9} ל- 8.
x=\frac{-\left(-\frac{1}{3}\right)±\frac{\sqrt{73}}{3}}{2}
הוצא את השורש הריבועי של \frac{73}{9}.
x=\frac{\frac{1}{3}±\frac{\sqrt{73}}{3}}{2}
ההופכי של -\frac{1}{3} הוא \frac{1}{3}.
x=\frac{\sqrt{73}+1}{2\times 3}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{\frac{1}{3}±\frac{\sqrt{73}}{3}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את \frac{1}{3} ל- \frac{\sqrt{73}}{3}.
x=\frac{\sqrt{73}+1}{6}
חלק את \frac{1+\sqrt{73}}{3} ב- 2.
x=\frac{1-\sqrt{73}}{2\times 3}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{\frac{1}{3}±\frac{\sqrt{73}}{3}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \frac{\sqrt{73}}{3} מ- \frac{1}{3}.
x=\frac{1-\sqrt{73}}{6}
חלק את \frac{1-\sqrt{73}}{3} ב- 2.
x=\frac{\sqrt{73}+1}{6} x=\frac{1-\sqrt{73}}{6}
המשוואה נפתרה כעת.
x^{2}-\frac{1}{3}x=2
החסר \frac{1}{3}x משני האגפים.
x^{2}-\frac{1}{3}x+\left(-\frac{1}{6}\right)^{2}=2+\left(-\frac{1}{6}\right)^{2}
חלק את -\frac{1}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{6}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{6} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{1}{3}x+\frac{1}{36}=2+\frac{1}{36}
העלה את -\frac{1}{6} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{1}{3}x+\frac{1}{36}=\frac{73}{36}
הוסף את 2 ל- \frac{1}{36}.
\left(x-\frac{1}{6}\right)^{2}=\frac{73}{36}
פרק x^{2}-\frac{1}{3}x+\frac{1}{36} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{6}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{73}{36}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{6}=\frac{\sqrt{73}}{6} x-\frac{1}{6}=-\frac{\sqrt{73}}{6}
פשט.
x=\frac{\sqrt{73}+1}{6} x=\frac{1-\sqrt{73}}{6}
הוסף \frac{1}{6} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}