פתור עבור x
x=-6
x=9
גרף
שתף
הועתק ללוח
x^{2}+6x-60-9x=-6
החסר 9x משני האגפים.
x^{2}-3x-60=-6
כנס את 6x ו- -9x כדי לקבל -3x.
x^{2}-3x-60+6=0
הוסף 6 משני הצדדים.
x^{2}-3x-54=0
חבר את -60 ו- 6 כדי לקבל -54.
a+b=-3 ab=-54
כדי לפתור את המשוואה, פרק את x^{2}-3x-54 לגורמים באמצעות הנוסחה x^{2}+\left(a+b\right)x+ab=\left(x+a\right)\left(x+b\right). כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
1,-54 2,-27 3,-18 6,-9
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא שלילי, למספר השלילי יש ערך מוחלט גדול יותר מהחיובי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -54.
1-54=-53 2-27=-25 3-18=-15 6-9=-3
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-9 b=6
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -3.
\left(x-9\right)\left(x+6\right)
שכתב את הביטוי המפורק לגורמים \left(x+a\right)\left(x+b\right) באמצעות הערכים שהתקבלו.
x=9 x=-6
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את x-9=0 ו- x+6=0.
x^{2}+6x-60-9x=-6
החסר 9x משני האגפים.
x^{2}-3x-60=-6
כנס את 6x ו- -9x כדי לקבל -3x.
x^{2}-3x-60+6=0
הוסף 6 משני הצדדים.
x^{2}-3x-54=0
חבר את -60 ו- 6 כדי לקבל -54.
a+b=-3 ab=1\left(-54\right)=-54
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- x^{2}+ax+bx-54. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
1,-54 2,-27 3,-18 6,-9
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא שלילי, למספר השלילי יש ערך מוחלט גדול יותר מהחיובי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -54.
1-54=-53 2-27=-25 3-18=-15 6-9=-3
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-9 b=6
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -3.
\left(x^{2}-9x\right)+\left(6x-54\right)
שכתב את x^{2}-3x-54 כ- \left(x^{2}-9x\right)+\left(6x-54\right).
x\left(x-9\right)+6\left(x-9\right)
הוצא את הגורם המשותף x בקבוצה הראשונה ואת 6 בקבוצה השניה.
\left(x-9\right)\left(x+6\right)
הוצא את האיבר המשותף x-9 באמצעות חוק הפילוג.
x=9 x=-6
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את x-9=0 ו- x+6=0.
x^{2}+6x-60-9x=-6
החסר 9x משני האגפים.
x^{2}-3x-60=-6
כנס את 6x ו- -9x כדי לקבל -3x.
x^{2}-3x-60+6=0
הוסף 6 משני הצדדים.
x^{2}-3x-54=0
חבר את -60 ו- 6 כדי לקבל -54.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{\left(-3\right)^{2}-4\left(-54\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- -3 במקום b, וב- -54 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-4\left(-54\right)}}{2}
-3 בריבוע.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9+216}}{2}
הכפל את -4 ב- -54.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{225}}{2}
הוסף את 9 ל- 216.
x=\frac{-\left(-3\right)±15}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 225.
x=\frac{3±15}{2}
ההופכי של -3 הוא 3.
x=\frac{18}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{3±15}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 3 ל- 15.
x=9
חלק את 18 ב- 2.
x=-\frac{12}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{3±15}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 15 מ- 3.
x=-6
חלק את -12 ב- 2.
x=9 x=-6
המשוואה נפתרה כעת.
x^{2}+6x-60-9x=-6
החסר 9x משני האגפים.
x^{2}-3x-60=-6
כנס את 6x ו- -9x כדי לקבל -3x.
x^{2}-3x=-6+60
הוסף 60 משני הצדדים.
x^{2}-3x=54
חבר את -6 ו- 60 כדי לקבל 54.
x^{2}-3x+\left(-\frac{3}{2}\right)^{2}=54+\left(-\frac{3}{2}\right)^{2}
חלק את -3, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{3}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{3}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-3x+\frac{9}{4}=54+\frac{9}{4}
העלה את -\frac{3}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-3x+\frac{9}{4}=\frac{225}{4}
הוסף את 54 ל- \frac{9}{4}.
\left(x-\frac{3}{2}\right)^{2}=\frac{225}{4}
פרק x^{2}-3x+\frac{9}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{3}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{225}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{3}{2}=\frac{15}{2} x-\frac{3}{2}=-\frac{15}{2}
פשט.
x=9 x=-6
הוסף \frac{3}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}