פתור עבור x (complex solution)
x=\sqrt{17}-3\approx 1.123105626
x=-\left(\sqrt{17}+3\right)\approx -7.123105626
פתור עבור x
x=\sqrt{17}-3\approx 1.123105626
x=-\sqrt{17}-3\approx -7.123105626
גרף
שתף
הועתק ללוח
x^{2}+6x=8
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x^{2}+6x-8=8-8
החסר 8 משני אגפי המשוואה.
x^{2}+6x-8=0
החסרת 8 מעצמו נותנת 0.
x=\frac{-6±\sqrt{6^{2}-4\left(-8\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- 6 במקום b, וב- -8 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-6±\sqrt{36-4\left(-8\right)}}{2}
6 בריבוע.
x=\frac{-6±\sqrt{36+32}}{2}
הכפל את -4 ב- -8.
x=\frac{-6±\sqrt{68}}{2}
הוסף את 36 ל- 32.
x=\frac{-6±2\sqrt{17}}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 68.
x=\frac{2\sqrt{17}-6}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-6±2\sqrt{17}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -6 ל- 2\sqrt{17}.
x=\sqrt{17}-3
חלק את -6+2\sqrt{17} ב- 2.
x=\frac{-2\sqrt{17}-6}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-6±2\sqrt{17}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{17} מ- -6.
x=-\sqrt{17}-3
חלק את -6-2\sqrt{17} ב- 2.
x=\sqrt{17}-3 x=-\sqrt{17}-3
המשוואה נפתרה כעת.
x^{2}+6x=8
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
x^{2}+6x+3^{2}=8+3^{2}
חלק את 6, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל 3. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 3 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+6x+9=8+9
3 בריבוע.
x^{2}+6x+9=17
הוסף את 8 ל- 9.
\left(x+3\right)^{2}=17
פרק x^{2}+6x+9 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+3\right)^{2}}=\sqrt{17}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+3=\sqrt{17} x+3=-\sqrt{17}
פשט.
x=\sqrt{17}-3 x=-\sqrt{17}-3
החסר 3 משני אגפי המשוואה.
x^{2}+6x=8
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x^{2}+6x-8=8-8
החסר 8 משני אגפי המשוואה.
x^{2}+6x-8=0
החסרת 8 מעצמו נותנת 0.
x=\frac{-6±\sqrt{6^{2}-4\left(-8\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- 6 במקום b, וב- -8 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-6±\sqrt{36-4\left(-8\right)}}{2}
6 בריבוע.
x=\frac{-6±\sqrt{36+32}}{2}
הכפל את -4 ב- -8.
x=\frac{-6±\sqrt{68}}{2}
הוסף את 36 ל- 32.
x=\frac{-6±2\sqrt{17}}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 68.
x=\frac{2\sqrt{17}-6}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-6±2\sqrt{17}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -6 ל- 2\sqrt{17}.
x=\sqrt{17}-3
חלק את -6+2\sqrt{17} ב- 2.
x=\frac{-2\sqrt{17}-6}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-6±2\sqrt{17}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{17} מ- -6.
x=-\sqrt{17}-3
חלק את -6-2\sqrt{17} ב- 2.
x=\sqrt{17}-3 x=-\sqrt{17}-3
המשוואה נפתרה כעת.
x^{2}+6x=8
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
x^{2}+6x+3^{2}=8+3^{2}
חלק את 6, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל 3. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 3 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+6x+9=8+9
3 בריבוע.
x^{2}+6x+9=17
הוסף את 8 ל- 9.
\left(x+3\right)^{2}=17
פרק x^{2}+6x+9 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+3\right)^{2}}=\sqrt{17}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+3=\sqrt{17} x+3=-\sqrt{17}
פשט.
x=\sqrt{17}-3 x=-\sqrt{17}-3
החסר 3 משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}