פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{3841} - 49}{2} \approx 6.487900865
x=\frac{-\sqrt{3841}-49}{2}\approx -55.487900865
גרף
שתף
הועתק ללוח
x^{2}+49x=360
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x^{2}+49x-360=360-360
החסר 360 משני אגפי המשוואה.
x^{2}+49x-360=0
החסרת 360 מעצמו נותנת 0.
x=\frac{-49±\sqrt{49^{2}-4\left(-360\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- 49 במקום b, וב- -360 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-49±\sqrt{2401-4\left(-360\right)}}{2}
49 בריבוע.
x=\frac{-49±\sqrt{2401+1440}}{2}
הכפל את -4 ב- -360.
x=\frac{-49±\sqrt{3841}}{2}
הוסף את 2401 ל- 1440.
x=\frac{\sqrt{3841}-49}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-49±\sqrt{3841}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -49 ל- \sqrt{3841}.
x=\frac{-\sqrt{3841}-49}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-49±\sqrt{3841}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{3841} מ- -49.
x=\frac{\sqrt{3841}-49}{2} x=\frac{-\sqrt{3841}-49}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
x^{2}+49x=360
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
x^{2}+49x+\left(\frac{49}{2}\right)^{2}=360+\left(\frac{49}{2}\right)^{2}
חלק את 49, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{49}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{49}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+49x+\frac{2401}{4}=360+\frac{2401}{4}
העלה את \frac{49}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+49x+\frac{2401}{4}=\frac{3841}{4}
הוסף את 360 ל- \frac{2401}{4}.
\left(x+\frac{49}{2}\right)^{2}=\frac{3841}{4}
פרק x^{2}+49x+\frac{2401}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{49}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{3841}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{49}{2}=\frac{\sqrt{3841}}{2} x+\frac{49}{2}=-\frac{\sqrt{3841}}{2}
פשט.
x=\frac{\sqrt{3841}-49}{2} x=\frac{-\sqrt{3841}-49}{2}
החסר \frac{49}{2} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}