פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{177}-13}{2}\approx 0.152067348
x=\frac{-\sqrt{177}-13}{2}\approx -13.152067348
גרף
שתף
הועתק ללוח
x^{2}+13x=2
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x^{2}+13x-2=2-2
החסר 2 משני אגפי המשוואה.
x^{2}+13x-2=0
החסרת 2 מעצמו נותנת 0.
x=\frac{-13±\sqrt{13^{2}-4\left(-2\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- 13 במקום b, וב- -2 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-13±\sqrt{169-4\left(-2\right)}}{2}
13 בריבוע.
x=\frac{-13±\sqrt{169+8}}{2}
הכפל את -4 ב- -2.
x=\frac{-13±\sqrt{177}}{2}
הוסף את 169 ל- 8.
x=\frac{\sqrt{177}-13}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-13±\sqrt{177}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -13 ל- \sqrt{177}.
x=\frac{-\sqrt{177}-13}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-13±\sqrt{177}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{177} מ- -13.
x=\frac{\sqrt{177}-13}{2} x=\frac{-\sqrt{177}-13}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
x^{2}+13x=2
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
x^{2}+13x+\left(\frac{13}{2}\right)^{2}=2+\left(\frac{13}{2}\right)^{2}
חלק את 13, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{13}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{13}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+13x+\frac{169}{4}=2+\frac{169}{4}
העלה את \frac{13}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+13x+\frac{169}{4}=\frac{177}{4}
הוסף את 2 ל- \frac{169}{4}.
\left(x+\frac{13}{2}\right)^{2}=\frac{177}{4}
פרק x^{2}+13x+\frac{169}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{13}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{177}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{13}{2}=\frac{\sqrt{177}}{2} x+\frac{13}{2}=-\frac{\sqrt{177}}{2}
פשט.
x=\frac{\sqrt{177}-13}{2} x=\frac{-\sqrt{177}-13}{2}
החסר \frac{13}{2} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}