דילוג לתוכן העיקרי
פתור עבור x (complex solution)
Tick mark Image
גרף

בעיות דומות מחיפוש באינטרנט

שתף

x-x^{2}=4x+12
החסר ‎x^{2} משני האגפים.
x-x^{2}-4x=12
החסר ‎4x משני האגפים.
-3x-x^{2}=12
כנס את ‎x ו- ‎-4x כדי לקבל ‎-3x.
-3x-x^{2}-12=0
החסר ‎12 משני האגפים.
-x^{2}-3x-12=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{\left(-3\right)^{2}-4\left(-1\right)\left(-12\right)}}{2\left(-1\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -1 במקום a, ב- -3 במקום b, וב- -12 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-4\left(-1\right)\left(-12\right)}}{2\left(-1\right)}
‎-3 בריבוע.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9+4\left(-12\right)}}{2\left(-1\right)}
הכפל את ‎-4 ב- ‎-1.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-48}}{2\left(-1\right)}
הכפל את ‎4 ב- ‎-12.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{-39}}{2\left(-1\right)}
הוסף את ‎9 ל- ‎-48.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{39}i}{2\left(-1\right)}
הוצא את השורש הריבועי של -39.
x=\frac{3±\sqrt{39}i}{2\left(-1\right)}
ההופכי של ‎-3 הוא ‎3.
x=\frac{3±\sqrt{39}i}{-2}
הכפל את ‎2 ב- ‎-1.
x=\frac{3+\sqrt{39}i}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{3±\sqrt{39}i}{-2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את ‎3 ל- ‎i\sqrt{39}.
x=\frac{-\sqrt{39}i-3}{2}
חלק את ‎3+i\sqrt{39} ב- ‎-2.
x=\frac{-\sqrt{39}i+3}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{3±\sqrt{39}i}{-2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר ‎i\sqrt{39} מ- ‎3.
x=\frac{-3+\sqrt{39}i}{2}
חלק את ‎3-i\sqrt{39} ב- ‎-2.
x=\frac{-\sqrt{39}i-3}{2} x=\frac{-3+\sqrt{39}i}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
x-x^{2}=4x+12
החסר ‎x^{2} משני האגפים.
x-x^{2}-4x=12
החסר ‎4x משני האגפים.
-3x-x^{2}=12
כנס את ‎x ו- ‎-4x כדי לקבל ‎-3x.
-x^{2}-3x=12
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-x^{2}-3x}{-1}=\frac{12}{-1}
חלק את שני האגפים ב- ‎-1.
x^{2}+\left(-\frac{3}{-1}\right)x=\frac{12}{-1}
חילוק ב- ‎-1 מבטל את ההכפלה ב- ‎-1.
x^{2}+3x=\frac{12}{-1}
חלק את ‎-3 ב- ‎-1.
x^{2}+3x=-12
חלק את ‎12 ב- ‎-1.
x^{2}+3x+\left(\frac{3}{2}\right)^{2}=-12+\left(\frac{3}{2}\right)^{2}
חלק את ‎3, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל ‎\frac{3}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{3}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+3x+\frac{9}{4}=-12+\frac{9}{4}
העלה את ‎\frac{3}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+3x+\frac{9}{4}=-\frac{39}{4}
הוסף את ‎-12 ל- ‎\frac{9}{4}.
\left(x+\frac{3}{2}\right)^{2}=-\frac{39}{4}
פרק x^{2}+3x+\frac{9}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{3}{2}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{39}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{3}{2}=\frac{\sqrt{39}i}{2} x+\frac{3}{2}=-\frac{\sqrt{39}i}{2}
פשט.
x=\frac{-3+\sqrt{39}i}{2} x=\frac{-\sqrt{39}i-3}{2}
החסר ‎\frac{3}{2} משני אגפי המשוואה.