פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{-\sqrt{3}i-1}{2}\approx -0.5-0.866025404i
x=1
פתור עבור x
x=1
גרף
שתף
הועתק ללוח
x^{2}=\left(\sqrt{x}\times \frac{1}{x}\right)^{2}
העלה את שני אגפי המשוואה בריבוע.
x^{2}=\left(\frac{\sqrt{x}}{x}\right)^{2}
בטא את \sqrt{x}\times \frac{1}{x} כשבר אחד.
x^{2}=\frac{\left(\sqrt{x}\right)^{2}}{x^{2}}
כדי להעלות את \frac{\sqrt{x}}{x} בחזקה, העלה גם המונה וגם את המכנה בחזקה ולאחר מכן בצע חילוק.
x^{2}=\frac{x}{x^{2}}
חשב את \sqrt{x} בחזקת 2 וקבל x.
x^{2}=\frac{1}{x}
ביטול x גם במונה וגם במכנה.
xx^{2}=1
הכפל את שני אגפי המשוואה ב- x.
x^{3}=1
כדי להכפיל חזקות בעלות אותו בסיס, חבר את המעריכים שלהן. חבר את 1 ו- 2 כדי לקבל 3.
x^{3}-1=0
החסר 1 משני האגפים.
±1
לפי משפט השורש הרציונלי, כל השורשים הרציונליים של פולינום הם בצורה \frac{p}{q}, כאשר p מחלק את האיבר הקבוע -1 ו- q מחלק את המקדם המוביל 1. פרט את כל המועמדים \frac{p}{q}.
x=1
מצא שורש כזה בכך שתנסה את כל ערכי המספרים השלמים, החל מהערך הקטן ביותר לפי ערך מוחלט. אם לא נמצאו שורשי מספרים שלמים, נסה שברים.
x^{2}+x+1=0
לפי משפט הגורמים , x-k הוא גורם של הפולינום עבור כל שורש k. חלק את x^{3}-1 ב- x-1 כדי לקבל x^{2}+x+1. פתור את המשוואה כאשר התוצאה שווה ל 0.
x=\frac{-1±\sqrt{1^{2}-4\times 1\times 1}}{2}
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. החלף את 1 ב- a, את 1 ב- b ואת 1 ב- c בנוסחה הריבועית.
x=\frac{-1±\sqrt{-3}}{2}
בצע את החישובים.
x=\frac{-\sqrt{3}i-1}{2} x=\frac{-1+\sqrt{3}i}{2}
פתור את המשוואה x^{2}+x+1=0 כאשר ± הוא סימן חיבור וכאשר ± הוא סימן חיסור.
x=1 x=\frac{-\sqrt{3}i-1}{2} x=\frac{-1+\sqrt{3}i}{2}
פרט את כל הפתרונות שנמצאו.
1=\sqrt{1}\times \frac{1}{1}
השתמש ב- 1 במקום x במשוואה x=\sqrt{x}\times \frac{1}{x}.
1=1
פשט. הערך x=1 פותר את המשוואה.
\frac{-\sqrt{3}i-1}{2}=\sqrt{\frac{-\sqrt{3}i-1}{2}}\times \frac{1}{\frac{-\sqrt{3}i-1}{2}}
השתמש ב- \frac{-\sqrt{3}i-1}{2} במקום x במשוואה x=\sqrt{x}\times \frac{1}{x}.
-\frac{1}{2}i\times 3^{\frac{1}{2}}-\frac{1}{2}=-\frac{1}{2}-\frac{1}{2}i\times 3^{\frac{1}{2}}
פשט. הערך x=\frac{-\sqrt{3}i-1}{2} פותר את המשוואה.
\frac{-1+\sqrt{3}i}{2}=\sqrt{\frac{-1+\sqrt{3}i}{2}}\times \frac{1}{\frac{-1+\sqrt{3}i}{2}}
השתמש ב- \frac{-1+\sqrt{3}i}{2} במקום x במשוואה x=\sqrt{x}\times \frac{1}{x}.
-\frac{1}{2}+\frac{1}{2}i\times 3^{\frac{1}{2}}=\frac{1}{2}-\frac{1}{2}i\times 3^{\frac{1}{2}}
פשט. הערך x=\frac{-1+\sqrt{3}i}{2} אינו עומד במשוואה.
x=1 x=\frac{-\sqrt{3}i-1}{2}
פרט את כל הפתרונות של x=\frac{1}{x}\sqrt{x}.
x^{2}=\left(\sqrt{x}\times \frac{1}{x}\right)^{2}
העלה את שני אגפי המשוואה בריבוע.
x^{2}=\left(\frac{\sqrt{x}}{x}\right)^{2}
בטא את \sqrt{x}\times \frac{1}{x} כשבר אחד.
x^{2}=\frac{\left(\sqrt{x}\right)^{2}}{x^{2}}
כדי להעלות את \frac{\sqrt{x}}{x} בחזקה, העלה גם המונה וגם את המכנה בחזקה ולאחר מכן בצע חילוק.
x^{2}=\frac{x}{x^{2}}
חשב את \sqrt{x} בחזקת 2 וקבל x.
x^{2}=\frac{1}{x}
ביטול x גם במונה וגם במכנה.
xx^{2}=1
הכפל את שני אגפי המשוואה ב- x.
x^{3}=1
כדי להכפיל חזקות בעלות אותו בסיס, חבר את המעריכים שלהן. חבר את 1 ו- 2 כדי לקבל 3.
x^{3}-1=0
החסר 1 משני האגפים.
±1
לפי משפט השורש הרציונלי, כל השורשים הרציונליים של פולינום הם בצורה \frac{p}{q}, כאשר p מחלק את האיבר הקבוע -1 ו- q מחלק את המקדם המוביל 1. פרט את כל המועמדים \frac{p}{q}.
x=1
מצא שורש כזה בכך שתנסה את כל ערכי המספרים השלמים, החל מהערך הקטן ביותר לפי ערך מוחלט. אם לא נמצאו שורשי מספרים שלמים, נסה שברים.
x^{2}+x+1=0
לפי משפט הגורמים , x-k הוא גורם של הפולינום עבור כל שורש k. חלק את x^{3}-1 ב- x-1 כדי לקבל x^{2}+x+1. פתור את המשוואה כאשר התוצאה שווה ל 0.
x=\frac{-1±\sqrt{1^{2}-4\times 1\times 1}}{2}
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. החלף את 1 ב- a, את 1 ב- b ואת 1 ב- c בנוסחה הריבועית.
x=\frac{-1±\sqrt{-3}}{2}
בצע את החישובים.
x\in \emptyset
מאחר שהשורש הריבועי של מספר שלילי אינו מוגדר בשדה הממשי, לא קיימים פתרונות.
x=1
פרט את כל הפתרונות שנמצאו.
1=\sqrt{1}\times \frac{1}{1}
השתמש ב- 1 במקום x במשוואה x=\sqrt{x}\times \frac{1}{x}.
1=1
פשט. הערך x=1 פותר את המשוואה.
x=1
למשוואה x=\frac{1}{x}\sqrt{x} יש פתרון יחיד.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}