פתור עבור x
x=\sqrt{2}+1\approx 2.414213562
x=1-\sqrt{2}\approx -0.414213562
גרף
שתף
הועתק ללוח
x-\frac{x+1}{x-1}=0
החסר \frac{x+1}{x-1} משני האגפים.
\frac{x\left(x-1\right)}{x-1}-\frac{x+1}{x-1}=0
כדי לחבר או להחסיר ביטויים, הרחב אותם כדי ליצור עבורם מכנה זהה. הכפל את x ב- \frac{x-1}{x-1}.
\frac{x\left(x-1\right)-\left(x+1\right)}{x-1}=0
מכיוון ש- \frac{x\left(x-1\right)}{x-1} ו- \frac{x+1}{x-1} כוללים מכנה זהה, חסר אותם על-ידי חיסור המונים שלהם.
\frac{x^{2}-x-x-1}{x-1}=0
בצע את פעולות הכפל ב- x\left(x-1\right)-\left(x+1\right).
\frac{x^{2}-2x-1}{x-1}=0
כינוס איברים דומים ב- x^{2}-x-x-1.
x^{2}-2x-1=0
המשתנה x אינו יכול להיות שווה ל- 1 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני אגפי המשוואה ב- x-1.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{\left(-2\right)^{2}-4\left(-1\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- -2 במקום b, וב- -1 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-4\left(-1\right)}}{2}
-2 בריבוע.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4+4}}{2}
הכפל את -4 ב- -1.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{8}}{2}
הוסף את 4 ל- 4.
x=\frac{-\left(-2\right)±2\sqrt{2}}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 8.
x=\frac{2±2\sqrt{2}}{2}
ההופכי של -2 הוא 2.
x=\frac{2\sqrt{2}+2}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±2\sqrt{2}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 2 ל- 2\sqrt{2}.
x=\sqrt{2}+1
חלק את 2+2\sqrt{2} ב- 2.
x=\frac{2-2\sqrt{2}}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±2\sqrt{2}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{2} מ- 2.
x=1-\sqrt{2}
חלק את 2-2\sqrt{2} ב- 2.
x=\sqrt{2}+1 x=1-\sqrt{2}
המשוואה נפתרה כעת.
x-\frac{x+1}{x-1}=0
החסר \frac{x+1}{x-1} משני האגפים.
\frac{x\left(x-1\right)}{x-1}-\frac{x+1}{x-1}=0
כדי לחבר או להחסיר ביטויים, הרחב אותם כדי ליצור עבורם מכנה זהה. הכפל את x ב- \frac{x-1}{x-1}.
\frac{x\left(x-1\right)-\left(x+1\right)}{x-1}=0
מכיוון ש- \frac{x\left(x-1\right)}{x-1} ו- \frac{x+1}{x-1} כוללים מכנה זהה, חסר אותם על-ידי חיסור המונים שלהם.
\frac{x^{2}-x-x-1}{x-1}=0
בצע את פעולות הכפל ב- x\left(x-1\right)-\left(x+1\right).
\frac{x^{2}-2x-1}{x-1}=0
כינוס איברים דומים ב- x^{2}-x-x-1.
x^{2}-2x-1=0
המשתנה x אינו יכול להיות שווה ל- 1 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני אגפי המשוואה ב- x-1.
x^{2}-2x=1
הוסף 1 משני הצדדים. כל מספר ועוד אפס שווה לעצמו.
x^{2}-2x+1=1+1
חלק את -2, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -1. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -1 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-2x+1=2
הוסף את 1 ל- 1.
\left(x-1\right)^{2}=2
פרק x^{2}-2x+1 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-1\right)^{2}}=\sqrt{2}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-1=\sqrt{2} x-1=-\sqrt{2}
פשט.
x=\sqrt{2}+1 x=1-\sqrt{2}
הוסף 1 לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}