פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{105}}{6}+\frac{1}{2}\approx 2.207825128
x=-\frac{\sqrt{105}}{6}+\frac{1}{2}\approx -1.207825128
גרף
שתף
הועתק ללוח
3x\left(x-1\right)=8
הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- 6, הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של 2,3.
3x^{2}-3x=8
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 3x ב- x-1.
3x^{2}-3x-8=0
החסר 8 משני האגפים.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{\left(-3\right)^{2}-4\times 3\left(-8\right)}}{2\times 3}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 3 במקום a, ב- -3 במקום b, וב- -8 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-4\times 3\left(-8\right)}}{2\times 3}
-3 בריבוע.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-12\left(-8\right)}}{2\times 3}
הכפל את -4 ב- 3.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9+96}}{2\times 3}
הכפל את -12 ב- -8.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{105}}{2\times 3}
הוסף את 9 ל- 96.
x=\frac{3±\sqrt{105}}{2\times 3}
ההופכי של -3 הוא 3.
x=\frac{3±\sqrt{105}}{6}
הכפל את 2 ב- 3.
x=\frac{\sqrt{105}+3}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{3±\sqrt{105}}{6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 3 ל- \sqrt{105}.
x=\frac{\sqrt{105}}{6}+\frac{1}{2}
חלק את 3+\sqrt{105} ב- 6.
x=\frac{3-\sqrt{105}}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{3±\sqrt{105}}{6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{105} מ- 3.
x=-\frac{\sqrt{105}}{6}+\frac{1}{2}
חלק את 3-\sqrt{105} ב- 6.
x=\frac{\sqrt{105}}{6}+\frac{1}{2} x=-\frac{\sqrt{105}}{6}+\frac{1}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
3x\left(x-1\right)=8
הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- 6, הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של 2,3.
3x^{2}-3x=8
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 3x ב- x-1.
\frac{3x^{2}-3x}{3}=\frac{8}{3}
חלק את שני האגפים ב- 3.
x^{2}+\left(-\frac{3}{3}\right)x=\frac{8}{3}
חילוק ב- 3 מבטל את ההכפלה ב- 3.
x^{2}-x=\frac{8}{3}
חלק את -3 ב- 3.
x^{2}-x+\left(-\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{8}{3}+\left(-\frac{1}{2}\right)^{2}
חלק את -1, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-x+\frac{1}{4}=\frac{8}{3}+\frac{1}{4}
העלה את -\frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-x+\frac{1}{4}=\frac{35}{12}
הוסף את \frac{8}{3} ל- \frac{1}{4} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{35}{12}
פרק x^{2}-x+\frac{1}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{35}{12}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{2}=\frac{\sqrt{105}}{6} x-\frac{1}{2}=-\frac{\sqrt{105}}{6}
פשט.
x=\frac{\sqrt{105}}{6}+\frac{1}{2} x=-\frac{\sqrt{105}}{6}+\frac{1}{2}
הוסף \frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}