פתור עבור u
u=16
u=25
שתף
הועתק ללוח
a+b=-41 ab=400
כדי לפתור את המשוואה, פרק את u^{2}-41u+400 לגורמים באמצעות הנוסחה u^{2}+\left(a+b\right)u+ab=\left(u+a\right)\left(u+b\right). כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,-400 -2,-200 -4,-100 -5,-80 -8,-50 -10,-40 -16,-25 -20,-20
מאחר ש- ab הוא חיובי, ל- a ול- b יש אותו סימן. מאחר ש- a+b הוא שלילי, a ו- b שניהם שליליים. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה 400.
-1-400=-401 -2-200=-202 -4-100=-104 -5-80=-85 -8-50=-58 -10-40=-50 -16-25=-41 -20-20=-40
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-25 b=-16
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -41.
\left(u-25\right)\left(u-16\right)
שכתב את הביטוי המפורק לגורמים \left(u+a\right)\left(u+b\right) באמצעות הערכים שהתקבלו.
u=25 u=16
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את u-25=0 ו- u-16=0.
a+b=-41 ab=1\times 400=400
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- u^{2}+au+bu+400. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,-400 -2,-200 -4,-100 -5,-80 -8,-50 -10,-40 -16,-25 -20,-20
מאחר ש- ab הוא חיובי, ל- a ול- b יש אותו סימן. מאחר ש- a+b הוא שלילי, a ו- b שניהם שליליים. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה 400.
-1-400=-401 -2-200=-202 -4-100=-104 -5-80=-85 -8-50=-58 -10-40=-50 -16-25=-41 -20-20=-40
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-25 b=-16
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -41.
\left(u^{2}-25u\right)+\left(-16u+400\right)
שכתב את u^{2}-41u+400 כ- \left(u^{2}-25u\right)+\left(-16u+400\right).
u\left(u-25\right)-16\left(u-25\right)
הוצא את הגורם המשותף u בקבוצה הראשונה ואת -16 בקבוצה השניה.
\left(u-25\right)\left(u-16\right)
הוצא את האיבר המשותף u-25 באמצעות חוק הפילוג.
u=25 u=16
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את u-25=0 ו- u-16=0.
u^{2}-41u+400=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
u=\frac{-\left(-41\right)±\sqrt{\left(-41\right)^{2}-4\times 400}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- -41 במקום b, וב- 400 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
u=\frac{-\left(-41\right)±\sqrt{1681-4\times 400}}{2}
-41 בריבוע.
u=\frac{-\left(-41\right)±\sqrt{1681-1600}}{2}
הכפל את -4 ב- 400.
u=\frac{-\left(-41\right)±\sqrt{81}}{2}
הוסף את 1681 ל- -1600.
u=\frac{-\left(-41\right)±9}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 81.
u=\frac{41±9}{2}
ההופכי של -41 הוא 41.
u=\frac{50}{2}
כעת פתור את המשוואה u=\frac{41±9}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 41 ל- 9.
u=25
חלק את 50 ב- 2.
u=\frac{32}{2}
כעת פתור את המשוואה u=\frac{41±9}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 9 מ- 41.
u=16
חלק את 32 ב- 2.
u=25 u=16
המשוואה נפתרה כעת.
u^{2}-41u+400=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
u^{2}-41u+400-400=-400
החסר 400 משני אגפי המשוואה.
u^{2}-41u=-400
החסרת 400 מעצמו נותנת 0.
u^{2}-41u+\left(-\frac{41}{2}\right)^{2}=-400+\left(-\frac{41}{2}\right)^{2}
חלק את -41, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{41}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{41}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
u^{2}-41u+\frac{1681}{4}=-400+\frac{1681}{4}
העלה את -\frac{41}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
u^{2}-41u+\frac{1681}{4}=\frac{81}{4}
הוסף את -400 ל- \frac{1681}{4}.
\left(u-\frac{41}{2}\right)^{2}=\frac{81}{4}
פרק u^{2}-41u+\frac{1681}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(u-\frac{41}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{81}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
u-\frac{41}{2}=\frac{9}{2} u-\frac{41}{2}=-\frac{9}{2}
פשט.
u=25 u=16
הוסף \frac{41}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}