פתור עבור u
u=-\frac{5}{6}\approx -0.833333333
u = \frac{3}{2} = 1\frac{1}{2} = 1.5
שתף
הועתק ללוח
u^{2}-\frac{2}{3}u=\frac{5}{4}
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
u^{2}-\frac{2}{3}u-\frac{5}{4}=\frac{5}{4}-\frac{5}{4}
החסר \frac{5}{4} משני אגפי המשוואה.
u^{2}-\frac{2}{3}u-\frac{5}{4}=0
החסרת \frac{5}{4} מעצמו נותנת 0.
u=\frac{-\left(-\frac{2}{3}\right)±\sqrt{\left(-\frac{2}{3}\right)^{2}-4\left(-\frac{5}{4}\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- -\frac{2}{3} במקום b, וב- -\frac{5}{4} במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
u=\frac{-\left(-\frac{2}{3}\right)±\sqrt{\frac{4}{9}-4\left(-\frac{5}{4}\right)}}{2}
העלה את -\frac{2}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
u=\frac{-\left(-\frac{2}{3}\right)±\sqrt{\frac{4}{9}+5}}{2}
הכפל את -4 ב- -\frac{5}{4}.
u=\frac{-\left(-\frac{2}{3}\right)±\sqrt{\frac{49}{9}}}{2}
הוסף את \frac{4}{9} ל- 5.
u=\frac{-\left(-\frac{2}{3}\right)±\frac{7}{3}}{2}
הוצא את השורש הריבועי של \frac{49}{9}.
u=\frac{\frac{2}{3}±\frac{7}{3}}{2}
ההופכי של -\frac{2}{3} הוא \frac{2}{3}.
u=\frac{3}{2}
כעת פתור את המשוואה u=\frac{\frac{2}{3}±\frac{7}{3}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את \frac{2}{3} ל- \frac{7}{3} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
u=-\frac{\frac{5}{3}}{2}
כעת פתור את המשוואה u=\frac{\frac{2}{3}±\frac{7}{3}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר את \frac{2}{3} מ- \frac{7}{3} על-ידי מציאת מכנה משותף והחסרת המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
u=-\frac{5}{6}
חלק את -\frac{5}{3} ב- 2.
u=\frac{3}{2} u=-\frac{5}{6}
המשוואה נפתרה כעת.
u^{2}-\frac{2}{3}u=\frac{5}{4}
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
u^{2}-\frac{2}{3}u+\left(-\frac{1}{3}\right)^{2}=\frac{5}{4}+\left(-\frac{1}{3}\right)^{2}
חלק את -\frac{2}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{3}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{3} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
u^{2}-\frac{2}{3}u+\frac{1}{9}=\frac{5}{4}+\frac{1}{9}
העלה את -\frac{1}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
u^{2}-\frac{2}{3}u+\frac{1}{9}=\frac{49}{36}
הוסף את \frac{5}{4} ל- \frac{1}{9} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(u-\frac{1}{3}\right)^{2}=\frac{49}{36}
פרק u^{2}-\frac{2}{3}u+\frac{1}{9} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(u-\frac{1}{3}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{49}{36}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
u-\frac{1}{3}=\frac{7}{6} u-\frac{1}{3}=-\frac{7}{6}
פשט.
u=\frac{3}{2} u=-\frac{5}{6}
הוסף \frac{1}{3} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}