פתור עבור q
q = -\frac{3}{2} = -1\frac{1}{2} = -1.5
q=\frac{1}{2}=0.5
שתף
הועתק ללוח
q^{2}+q=\frac{3}{4}
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
q^{2}+q-\frac{3}{4}=\frac{3}{4}-\frac{3}{4}
החסר \frac{3}{4} משני אגפי המשוואה.
q^{2}+q-\frac{3}{4}=0
החסרת \frac{3}{4} מעצמו נותנת 0.
q=\frac{-1±\sqrt{1^{2}-4\left(-\frac{3}{4}\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- 1 במקום b, וב- -\frac{3}{4} במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
q=\frac{-1±\sqrt{1-4\left(-\frac{3}{4}\right)}}{2}
1 בריבוע.
q=\frac{-1±\sqrt{1+3}}{2}
הכפל את -4 ב- -\frac{3}{4}.
q=\frac{-1±\sqrt{4}}{2}
הוסף את 1 ל- 3.
q=\frac{-1±2}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 4.
q=\frac{1}{2}
כעת פתור את המשוואה q=\frac{-1±2}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -1 ל- 2.
q=-\frac{3}{2}
כעת פתור את המשוואה q=\frac{-1±2}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2 מ- -1.
q=\frac{1}{2} q=-\frac{3}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
q^{2}+q=\frac{3}{4}
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
q^{2}+q+\left(\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{3}{4}+\left(\frac{1}{2}\right)^{2}
חלק את 1, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
q^{2}+q+\frac{1}{4}=\frac{3+1}{4}
העלה את \frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
q^{2}+q+\frac{1}{4}=1
הוסף את \frac{3}{4} ל- \frac{1}{4} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(q+\frac{1}{2}\right)^{2}=1
פרק q^{2}+q+\frac{1}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(q+\frac{1}{2}\right)^{2}}=\sqrt{1}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
q+\frac{1}{2}=1 q+\frac{1}{2}=-1
פשט.
q=\frac{1}{2} q=-\frac{3}{2}
החסר \frac{1}{2} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}