פרק לגורמים
\left(p-1\right)\left(p+3\right)
הערך
\left(p-1\right)\left(p+3\right)
שתף
הועתק ללוח
a+b=2 ab=1\left(-3\right)=-3
פרק את הביטוי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את הביטוי כ- p^{2}+ap+bp-3. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
a=-1 b=3
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. הצמד היחיד מסוג זה הוא פתרון המערכת.
\left(p^{2}-p\right)+\left(3p-3\right)
שכתב את p^{2}+2p-3 כ- \left(p^{2}-p\right)+\left(3p-3\right).
p\left(p-1\right)+3\left(p-1\right)
הוצא את הגורם המשותף p בקבוצה הראשונה ואת 3 בקבוצה השניה.
\left(p-1\right)\left(p+3\right)
הוצא את האיבר המשותף p-1 באמצעות חוק הפילוג.
p^{2}+2p-3=0
ניתן לפרק פולינום ריבועי לגורמים באמצעות הטרנספורמציה ax^{2}+bx+c=a\left(x-x_{1}\right)\left(x-x_{2}\right), כאשר x_{1} ו- x_{2} הם הפתרונות של המשוואה הריבועית ax^{2}+bx+c=0.
p=\frac{-2±\sqrt{2^{2}-4\left(-3\right)}}{2}
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
p=\frac{-2±\sqrt{4-4\left(-3\right)}}{2}
2 בריבוע.
p=\frac{-2±\sqrt{4+12}}{2}
הכפל את -4 ב- -3.
p=\frac{-2±\sqrt{16}}{2}
הוסף את 4 ל- 12.
p=\frac{-2±4}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 16.
p=\frac{2}{2}
כעת פתור את המשוואה p=\frac{-2±4}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -2 ל- 4.
p=1
חלק את 2 ב- 2.
p=-\frac{6}{2}
כעת פתור את המשוואה p=\frac{-2±4}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 4 מ- -2.
p=-3
חלק את -6 ב- 2.
p^{2}+2p-3=\left(p-1\right)\left(p-\left(-3\right)\right)
פרק את הביטוי המקורי לגורמים באמצעות ax^{2}+bx+c=a\left(x-x_{1}\right)\left(x-x_{2}\right). השתמש ב- 1 במקום x_{1} וב- -3 במקום x_{2}.
p^{2}+2p-3=\left(p-1\right)\left(p+3\right)
פשט את כל הביטויים של הצורה p-\left(-q\right) ל- p+q.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}