פתור עבור n
n=-14
n=15
שתף
הועתק ללוח
a+b=-1 ab=-210
כדי לפתור את המשוואה, פרק את n^{2}-n-210 לגורמים באמצעות הנוסחה n^{2}+\left(a+b\right)n+ab=\left(n+a\right)\left(n+b\right). כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
1,-210 2,-105 3,-70 5,-42 6,-35 7,-30 10,-21 14,-15
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא שלילי, למספר השלילי יש ערך מוחלט גדול יותר מהחיובי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -210.
1-210=-209 2-105=-103 3-70=-67 5-42=-37 6-35=-29 7-30=-23 10-21=-11 14-15=-1
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-15 b=14
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -1.
\left(n-15\right)\left(n+14\right)
שכתב את הביטוי המפורק לגורמים \left(n+a\right)\left(n+b\right) באמצעות הערכים שהתקבלו.
n=15 n=-14
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את n-15=0 ו- n+14=0.
a+b=-1 ab=1\left(-210\right)=-210
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- n^{2}+an+bn-210. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
1,-210 2,-105 3,-70 5,-42 6,-35 7,-30 10,-21 14,-15
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא שלילי, למספר השלילי יש ערך מוחלט גדול יותר מהחיובי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -210.
1-210=-209 2-105=-103 3-70=-67 5-42=-37 6-35=-29 7-30=-23 10-21=-11 14-15=-1
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-15 b=14
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -1.
\left(n^{2}-15n\right)+\left(14n-210\right)
שכתב את n^{2}-n-210 כ- \left(n^{2}-15n\right)+\left(14n-210\right).
n\left(n-15\right)+14\left(n-15\right)
הוצא את הגורם המשותף n בקבוצה הראשונה ואת 14 בקבוצה השניה.
\left(n-15\right)\left(n+14\right)
הוצא את האיבר המשותף n-15 באמצעות חוק הפילוג.
n=15 n=-14
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את n-15=0 ו- n+14=0.
n^{2}-n-210=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
n=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-4\left(-210\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- -1 במקום b, וב- -210 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
n=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1+840}}{2}
הכפל את -4 ב- -210.
n=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{841}}{2}
הוסף את 1 ל- 840.
n=\frac{-\left(-1\right)±29}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 841.
n=\frac{1±29}{2}
ההופכי של -1 הוא 1.
n=\frac{30}{2}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{1±29}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 1 ל- 29.
n=15
חלק את 30 ב- 2.
n=-\frac{28}{2}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{1±29}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 29 מ- 1.
n=-14
חלק את -28 ב- 2.
n=15 n=-14
המשוואה נפתרה כעת.
n^{2}-n-210=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
n^{2}-n-210-\left(-210\right)=-\left(-210\right)
הוסף 210 לשני אגפי המשוואה.
n^{2}-n=-\left(-210\right)
החסרת -210 מעצמו נותנת 0.
n^{2}-n=210
החסר -210 מ- 0.
n^{2}-n+\left(-\frac{1}{2}\right)^{2}=210+\left(-\frac{1}{2}\right)^{2}
חלק את -1, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
n^{2}-n+\frac{1}{4}=210+\frac{1}{4}
העלה את -\frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
n^{2}-n+\frac{1}{4}=\frac{841}{4}
הוסף את 210 ל- \frac{1}{4}.
\left(n-\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{841}{4}
פרק n^{2}-n+\frac{1}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(n-\frac{1}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{841}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
n-\frac{1}{2}=\frac{29}{2} n-\frac{1}{2}=-\frac{29}{2}
פשט.
n=15 n=-14
הוסף \frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}