דילוג לתוכן העיקרי
פתור עבור n
Tick mark Image

בעיות דומות מחיפוש באינטרנט

שתף

n^{2}-\sqrt{3}n+1=0
סדר מחדש את האיברים.
n^{2}+\left(-\sqrt{3}\right)n+1=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
n=\frac{-\left(-\sqrt{3}\right)±\sqrt{\left(-\sqrt{3}\right)^{2}-4}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- -\sqrt{3} במקום b, וב- 1 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
n=\frac{-\left(-\sqrt{3}\right)±\sqrt{3-4}}{2}
‎-\sqrt{3} בריבוע.
n=\frac{-\left(-\sqrt{3}\right)±\sqrt{-1}}{2}
הוסף את ‎3 ל- ‎-4.
n=\frac{-\left(-\sqrt{3}\right)±i}{2}
הוצא את השורש הריבועי של -1.
n=\frac{\sqrt{3}±i}{2}
ההופכי של ‎-\sqrt{3} הוא ‎\sqrt{3}.
n=\frac{\sqrt{3}+i}{2}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{\sqrt{3}±i}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את ‎\sqrt{3} ל- ‎i.
n=\frac{\sqrt{3}}{2}+\frac{1}{2}i
חלק את ‎\sqrt{3}+i ב- ‎2.
n=\frac{\sqrt{3}-i}{2}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{\sqrt{3}±i}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר ‎i מ- ‎\sqrt{3}.
n=\frac{\sqrt{3}}{2}-\frac{1}{2}i
חלק את ‎\sqrt{3}-i ב- ‎2.
n=\frac{\sqrt{3}}{2}+\frac{1}{2}i n=\frac{\sqrt{3}}{2}-\frac{1}{2}i
המשוואה נפתרה כעת.
n^{2}-\sqrt{3}n=-1
החסר ‎1 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
n^{2}+\left(-\sqrt{3}\right)n=-1
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
n^{2}+\left(-\sqrt{3}\right)n+\left(-\frac{\sqrt{3}}{2}\right)^{2}=-1+\left(-\frac{\sqrt{3}}{2}\right)^{2}
חלק את ‎-\sqrt{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל ‎-\frac{\sqrt{3}}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{\sqrt{3}}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
n^{2}+\left(-\sqrt{3}\right)n+\frac{3}{4}=-1+\frac{3}{4}
‎-\frac{\sqrt{3}}{2} בריבוע.
n^{2}+\left(-\sqrt{3}\right)n+\frac{3}{4}=-\frac{1}{4}
הוסף את ‎-1 ל- ‎\frac{3}{4}.
\left(n-\frac{\sqrt{3}}{2}\right)^{2}=-\frac{1}{4}
פרק n^{2}+\left(-\sqrt{3}\right)n+\frac{3}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(n-\frac{\sqrt{3}}{2}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{1}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
n-\frac{\sqrt{3}}{2}=\frac{1}{2}i n-\frac{\sqrt{3}}{2}=-\frac{1}{2}i
פשט.
n=\frac{\sqrt{3}}{2}+\frac{1}{2}i n=\frac{\sqrt{3}}{2}-\frac{1}{2}i
הוסף ‎\frac{\sqrt{3}}{2} לשני אגפי המשוואה.