פתור עבור n
n = \frac{\sqrt{649} - 1}{2} \approx 12.237739203
n=\frac{-\sqrt{649}-1}{2}\approx -13.237739203
שתף
הועתק ללוח
n^{2}+n-162=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
n=\frac{-1±\sqrt{1^{2}-4\left(-162\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- 1 במקום b, וב- -162 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
n=\frac{-1±\sqrt{1-4\left(-162\right)}}{2}
1 בריבוע.
n=\frac{-1±\sqrt{1+648}}{2}
הכפל את -4 ב- -162.
n=\frac{-1±\sqrt{649}}{2}
הוסף את 1 ל- 648.
n=\frac{\sqrt{649}-1}{2}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{-1±\sqrt{649}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -1 ל- \sqrt{649}.
n=\frac{-\sqrt{649}-1}{2}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{-1±\sqrt{649}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{649} מ- -1.
n=\frac{\sqrt{649}-1}{2} n=\frac{-\sqrt{649}-1}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
n^{2}+n-162=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
n^{2}+n-162-\left(-162\right)=-\left(-162\right)
הוסף 162 לשני אגפי המשוואה.
n^{2}+n=-\left(-162\right)
החסרת -162 מעצמו נותנת 0.
n^{2}+n=162
החסר -162 מ- 0.
n^{2}+n+\left(\frac{1}{2}\right)^{2}=162+\left(\frac{1}{2}\right)^{2}
חלק את 1, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
n^{2}+n+\frac{1}{4}=162+\frac{1}{4}
העלה את \frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
n^{2}+n+\frac{1}{4}=\frac{649}{4}
הוסף את 162 ל- \frac{1}{4}.
\left(n+\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{649}{4}
פרק n^{2}+n+\frac{1}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(n+\frac{1}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{649}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
n+\frac{1}{2}=\frac{\sqrt{649}}{2} n+\frac{1}{2}=-\frac{\sqrt{649}}{2}
פשט.
n=\frac{\sqrt{649}-1}{2} n=\frac{-\sqrt{649}-1}{2}
החסר \frac{1}{2} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}