פתור עבור n
n=-6
n=3
שתף
הועתק ללוח
n^{2}+3n-12-6=0
החסר 6 משני האגפים.
n^{2}+3n-18=0
החסר את 6 מ- -12 כדי לקבל -18.
a+b=3 ab=-18
כדי לפתור את המשוואה, פרק את n^{2}+3n-18 לגורמים באמצעות הנוסחה n^{2}+\left(a+b\right)n+ab=\left(n+a\right)\left(n+b\right). כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,18 -2,9 -3,6
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -18.
-1+18=17 -2+9=7 -3+6=3
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-3 b=6
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 3.
\left(n-3\right)\left(n+6\right)
שכתב את הביטוי המפורק לגורמים \left(n+a\right)\left(n+b\right) באמצעות הערכים שהתקבלו.
n=3 n=-6
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את n-3=0 ו- n+6=0.
n^{2}+3n-12-6=0
החסר 6 משני האגפים.
n^{2}+3n-18=0
החסר את 6 מ- -12 כדי לקבל -18.
a+b=3 ab=1\left(-18\right)=-18
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- n^{2}+an+bn-18. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,18 -2,9 -3,6
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -18.
-1+18=17 -2+9=7 -3+6=3
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-3 b=6
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 3.
\left(n^{2}-3n\right)+\left(6n-18\right)
שכתב את n^{2}+3n-18 כ- \left(n^{2}-3n\right)+\left(6n-18\right).
n\left(n-3\right)+6\left(n-3\right)
הוצא את הגורם המשותף n בקבוצה הראשונה ואת 6 בקבוצה השניה.
\left(n-3\right)\left(n+6\right)
הוצא את האיבר המשותף n-3 באמצעות חוק הפילוג.
n=3 n=-6
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את n-3=0 ו- n+6=0.
n^{2}+3n-12=6
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
n^{2}+3n-12-6=6-6
החסר 6 משני אגפי המשוואה.
n^{2}+3n-12-6=0
החסרת 6 מעצמו נותנת 0.
n^{2}+3n-18=0
החסר 6 מ- -12.
n=\frac{-3±\sqrt{3^{2}-4\left(-18\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- 3 במקום b, וב- -18 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
n=\frac{-3±\sqrt{9-4\left(-18\right)}}{2}
3 בריבוע.
n=\frac{-3±\sqrt{9+72}}{2}
הכפל את -4 ב- -18.
n=\frac{-3±\sqrt{81}}{2}
הוסף את 9 ל- 72.
n=\frac{-3±9}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 81.
n=\frac{6}{2}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{-3±9}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -3 ל- 9.
n=3
חלק את 6 ב- 2.
n=-\frac{12}{2}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{-3±9}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 9 מ- -3.
n=-6
חלק את -12 ב- 2.
n=3 n=-6
המשוואה נפתרה כעת.
n^{2}+3n-12=6
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
n^{2}+3n-12-\left(-12\right)=6-\left(-12\right)
הוסף 12 לשני אגפי המשוואה.
n^{2}+3n=6-\left(-12\right)
החסרת -12 מעצמו נותנת 0.
n^{2}+3n=18
החסר -12 מ- 6.
n^{2}+3n+\left(\frac{3}{2}\right)^{2}=18+\left(\frac{3}{2}\right)^{2}
חלק את 3, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{3}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{3}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
n^{2}+3n+\frac{9}{4}=18+\frac{9}{4}
העלה את \frac{3}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
n^{2}+3n+\frac{9}{4}=\frac{81}{4}
הוסף את 18 ל- \frac{9}{4}.
\left(n+\frac{3}{2}\right)^{2}=\frac{81}{4}
פרק n^{2}+3n+\frac{9}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(n+\frac{3}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{81}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
n+\frac{3}{2}=\frac{9}{2} n+\frac{3}{2}=-\frac{9}{2}
פשט.
n=3 n=-6
החסר \frac{3}{2} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}