פתור עבור m
m=\frac{3\sqrt{2}}{2}+1\approx 3.121320344
m=-\frac{3\sqrt{2}}{2}+1\approx -1.121320344
שתף
הועתק ללוח
m^{2}-2m-3=\frac{1}{2}
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
m^{2}-2m-3-\frac{1}{2}=\frac{1}{2}-\frac{1}{2}
החסר \frac{1}{2} משני אגפי המשוואה.
m^{2}-2m-3-\frac{1}{2}=0
החסרת \frac{1}{2} מעצמו נותנת 0.
m^{2}-2m-\frac{7}{2}=0
החסר \frac{1}{2} מ- -3.
m=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{\left(-2\right)^{2}-4\left(-\frac{7}{2}\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- -2 במקום b, וב- -\frac{7}{2} במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
m=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-4\left(-\frac{7}{2}\right)}}{2}
-2 בריבוע.
m=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4+14}}{2}
הכפל את -4 ב- -\frac{7}{2}.
m=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{18}}{2}
הוסף את 4 ל- 14.
m=\frac{-\left(-2\right)±3\sqrt{2}}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 18.
m=\frac{2±3\sqrt{2}}{2}
ההופכי של -2 הוא 2.
m=\frac{3\sqrt{2}+2}{2}
כעת פתור את המשוואה m=\frac{2±3\sqrt{2}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 2 ל- 3\sqrt{2}.
m=\frac{3\sqrt{2}}{2}+1
חלק את 2+3\sqrt{2} ב- 2.
m=\frac{2-3\sqrt{2}}{2}
כעת פתור את המשוואה m=\frac{2±3\sqrt{2}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 3\sqrt{2} מ- 2.
m=-\frac{3\sqrt{2}}{2}+1
חלק את 2-3\sqrt{2} ב- 2.
m=\frac{3\sqrt{2}}{2}+1 m=-\frac{3\sqrt{2}}{2}+1
המשוואה נפתרה כעת.
m^{2}-2m-3=\frac{1}{2}
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
m^{2}-2m-3-\left(-3\right)=\frac{1}{2}-\left(-3\right)
הוסף 3 לשני אגפי המשוואה.
m^{2}-2m=\frac{1}{2}-\left(-3\right)
החסרת -3 מעצמו נותנת 0.
m^{2}-2m=\frac{7}{2}
החסר -3 מ- \frac{1}{2}.
m^{2}-2m+1=\frac{7}{2}+1
חלק את -2, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -1. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -1 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
m^{2}-2m+1=\frac{9}{2}
הוסף את \frac{7}{2} ל- 1.
\left(m-1\right)^{2}=\frac{9}{2}
פרק m^{2}-2m+1 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(m-1\right)^{2}}=\sqrt{\frac{9}{2}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
m-1=\frac{3\sqrt{2}}{2} m-1=-\frac{3\sqrt{2}}{2}
פשט.
m=\frac{3\sqrt{2}}{2}+1 m=-\frac{3\sqrt{2}}{2}+1
הוסף 1 לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}