פתור עבור k
k=-3
k=2
שתף
הועתק ללוח
a+b=1 ab=-6
כדי לפתור את המשוואה, פרק את k^{2}+k-6 לגורמים באמצעות הנוסחה k^{2}+\left(a+b\right)k+ab=\left(k+a\right)\left(k+b\right). כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,6 -2,3
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -6.
-1+6=5 -2+3=1
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-2 b=3
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 1.
\left(k-2\right)\left(k+3\right)
שכתב את הביטוי המפורק לגורמים \left(k+a\right)\left(k+b\right) באמצעות הערכים שהתקבלו.
k=2 k=-3
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את k-2=0 ו- k+3=0.
a+b=1 ab=1\left(-6\right)=-6
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- k^{2}+ak+bk-6. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,6 -2,3
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -6.
-1+6=5 -2+3=1
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-2 b=3
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 1.
\left(k^{2}-2k\right)+\left(3k-6\right)
שכתב את k^{2}+k-6 כ- \left(k^{2}-2k\right)+\left(3k-6\right).
k\left(k-2\right)+3\left(k-2\right)
הוצא את הגורם המשותף k בקבוצה הראשונה ואת 3 בקבוצה השניה.
\left(k-2\right)\left(k+3\right)
הוצא את האיבר המשותף k-2 באמצעות חוק הפילוג.
k=2 k=-3
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את k-2=0 ו- k+3=0.
k^{2}+k-6=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
k=\frac{-1±\sqrt{1^{2}-4\left(-6\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- 1 במקום b, וב- -6 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
k=\frac{-1±\sqrt{1-4\left(-6\right)}}{2}
1 בריבוע.
k=\frac{-1±\sqrt{1+24}}{2}
הכפל את -4 ב- -6.
k=\frac{-1±\sqrt{25}}{2}
הוסף את 1 ל- 24.
k=\frac{-1±5}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 25.
k=\frac{4}{2}
כעת פתור את המשוואה k=\frac{-1±5}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -1 ל- 5.
k=2
חלק את 4 ב- 2.
k=-\frac{6}{2}
כעת פתור את המשוואה k=\frac{-1±5}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 5 מ- -1.
k=-3
חלק את -6 ב- 2.
k=2 k=-3
המשוואה נפתרה כעת.
k^{2}+k-6=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
k^{2}+k-6-\left(-6\right)=-\left(-6\right)
הוסף 6 לשני אגפי המשוואה.
k^{2}+k=-\left(-6\right)
החסרת -6 מעצמו נותנת 0.
k^{2}+k=6
החסר -6 מ- 0.
k^{2}+k+\left(\frac{1}{2}\right)^{2}=6+\left(\frac{1}{2}\right)^{2}
חלק את 1, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
k^{2}+k+\frac{1}{4}=6+\frac{1}{4}
העלה את \frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
k^{2}+k+\frac{1}{4}=\frac{25}{4}
הוסף את 6 ל- \frac{1}{4}.
\left(k+\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{25}{4}
פרק k^{2}+k+\frac{1}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(k+\frac{1}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{25}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
k+\frac{1}{2}=\frac{5}{2} k+\frac{1}{2}=-\frac{5}{2}
פשט.
k=2 k=-3
החסר \frac{1}{2} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}