פתור עבור f
f=\frac{\sqrt[8]{2}}{2x}
x\neq 0
פתור עבור x
x=\frac{\sqrt[8]{2}}{2f}
f\neq 0
גרף
שתף
הועתק ללוח
fx=\sqrt{\frac{1}{2}\sqrt{\frac{1}{2}\times \frac{\sqrt{1}}{\sqrt{2}}}}
שכתב את השורש הריבועי של החילוק \sqrt{\frac{1}{2}} כריבועיים הריבועי \frac{\sqrt{1}}{\sqrt{2}}.
fx=\sqrt{\frac{1}{2}\sqrt{\frac{1}{2}\times \frac{1}{\sqrt{2}}}}
חשב את השורש הריבועי של 1 וקבל 1.
fx=\sqrt{\frac{1}{2}\sqrt{\frac{1}{2}\times \frac{\sqrt{2}}{\left(\sqrt{2}\right)^{2}}}}
הפוך את המכנה של \frac{1}{\sqrt{2}} לרציונלי על-ידי הכפלת המונה והמכנה ב- \sqrt{2}.
fx=\sqrt{\frac{1}{2}\sqrt{\frac{1}{2}\times \frac{\sqrt{2}}{2}}}
הריבוע של \sqrt{2} הוא 2.
fx=\sqrt{\frac{1}{2}\sqrt{\frac{\sqrt{2}}{2\times 2}}}
הכפל את \frac{1}{2} ב- \frac{\sqrt{2}}{2} על-ידי הכפלת המונה במונה והמכנה במכנה.
fx=\sqrt{\frac{1}{2}\sqrt{\frac{\sqrt{2}}{4}}}
הכפל את 2 ו- 2 כדי לקבל 4.
xf=\sqrt{\frac{\sqrt{\frac{\sqrt{2}}{4}}}{2}}
המשוואה היא בעלת צורה סטנדרטית.
\frac{xf}{x}=\frac{1}{2^{\frac{7}{8}}x}
חלק את שני האגפים ב- x.
f=\frac{1}{2^{\frac{7}{8}}x}
חילוק ב- x מבטל את ההכפלה ב- x.
fx=\sqrt{\frac{1}{2}\sqrt{\frac{1}{2}\times \frac{\sqrt{1}}{\sqrt{2}}}}
שכתב את השורש הריבועי של החילוק \sqrt{\frac{1}{2}} כריבועיים הריבועי \frac{\sqrt{1}}{\sqrt{2}}.
fx=\sqrt{\frac{1}{2}\sqrt{\frac{1}{2}\times \frac{1}{\sqrt{2}}}}
חשב את השורש הריבועי של 1 וקבל 1.
fx=\sqrt{\frac{1}{2}\sqrt{\frac{1}{2}\times \frac{\sqrt{2}}{\left(\sqrt{2}\right)^{2}}}}
הפוך את המכנה של \frac{1}{\sqrt{2}} לרציונלי על-ידי הכפלת המונה והמכנה ב- \sqrt{2}.
fx=\sqrt{\frac{1}{2}\sqrt{\frac{1}{2}\times \frac{\sqrt{2}}{2}}}
הריבוע של \sqrt{2} הוא 2.
fx=\sqrt{\frac{1}{2}\sqrt{\frac{\sqrt{2}}{2\times 2}}}
הכפל את \frac{1}{2} ב- \frac{\sqrt{2}}{2} על-ידי הכפלת המונה במונה והמכנה במכנה.
fx=\sqrt{\frac{1}{2}\sqrt{\frac{\sqrt{2}}{4}}}
הכפל את 2 ו- 2 כדי לקבל 4.
fx=\sqrt{\frac{\sqrt{\frac{\sqrt{2}}{4}}}{2}}
המשוואה היא בעלת צורה סטנדרטית.
\frac{fx}{f}=\frac{1}{2^{\frac{7}{8}}f}
חלק את שני האגפים ב- f.
x=\frac{1}{2^{\frac{7}{8}}f}
חילוק ב- f מבטל את ההכפלה ב- f.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}