פתור עבור d
d=-7
d=1
שתף
הועתק ללוח
d-\frac{7-6d}{d}=0
החסר \frac{7-6d}{d} משני האגפים.
\frac{dd}{d}-\frac{7-6d}{d}=0
כדי לחבר או להחסיר ביטויים, הרחב אותם כדי ליצור עבורם מכנה זהה. הכפל את d ב- \frac{d}{d}.
\frac{dd-\left(7-6d\right)}{d}=0
מכיוון ש- \frac{dd}{d} ו- \frac{7-6d}{d} כוללים מכנה זהה, חסר אותם על-ידי חיסור המונים שלהם.
\frac{d^{2}-7+6d}{d}=0
בצע את פעולות הכפל ב- dd-\left(7-6d\right).
d^{2}-7+6d=0
המשתנה d אינו יכול להיות שווה ל- 0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני אגפי המשוואה ב- d.
d^{2}+6d-7=0
סדר מחדש את הפולינום כדי להעביר אותה לצורה סטנדרטית. מקם את האיברים לפי הסדר מהחזקה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר.
a+b=6 ab=-7
כדי לפתור את המשוואה, פרק את d^{2}+6d-7 לגורמים באמצעות הנוסחה d^{2}+\left(a+b\right)d+ab=\left(d+a\right)\left(d+b\right). כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
a=-1 b=7
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. הצמד היחיד מסוג זה הוא פתרון המערכת.
\left(d-1\right)\left(d+7\right)
שכתב את הביטוי המפורק לגורמים \left(d+a\right)\left(d+b\right) באמצעות הערכים שהתקבלו.
d=1 d=-7
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את d-1=0 ו- d+7=0.
d-\frac{7-6d}{d}=0
החסר \frac{7-6d}{d} משני האגפים.
\frac{dd}{d}-\frac{7-6d}{d}=0
כדי לחבר או להחסיר ביטויים, הרחב אותם כדי ליצור עבורם מכנה זהה. הכפל את d ב- \frac{d}{d}.
\frac{dd-\left(7-6d\right)}{d}=0
מכיוון ש- \frac{dd}{d} ו- \frac{7-6d}{d} כוללים מכנה זהה, חסר אותם על-ידי חיסור המונים שלהם.
\frac{d^{2}-7+6d}{d}=0
בצע את פעולות הכפל ב- dd-\left(7-6d\right).
d^{2}-7+6d=0
המשתנה d אינו יכול להיות שווה ל- 0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני אגפי המשוואה ב- d.
d^{2}+6d-7=0
סדר מחדש את הפולינום כדי להעביר אותה לצורה סטנדרטית. מקם את האיברים לפי הסדר מהחזקה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר.
a+b=6 ab=1\left(-7\right)=-7
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- d^{2}+ad+bd-7. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
a=-1 b=7
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. הצמד היחיד מסוג זה הוא פתרון המערכת.
\left(d^{2}-d\right)+\left(7d-7\right)
שכתב את d^{2}+6d-7 כ- \left(d^{2}-d\right)+\left(7d-7\right).
d\left(d-1\right)+7\left(d-1\right)
הוצא את הגורם המשותף d בקבוצה הראשונה ואת 7 בקבוצה השניה.
\left(d-1\right)\left(d+7\right)
הוצא את האיבר המשותף d-1 באמצעות חוק הפילוג.
d=1 d=-7
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את d-1=0 ו- d+7=0.
d-\frac{7-6d}{d}=0
החסר \frac{7-6d}{d} משני האגפים.
\frac{dd}{d}-\frac{7-6d}{d}=0
כדי לחבר או להחסיר ביטויים, הרחב אותם כדי ליצור עבורם מכנה זהה. הכפל את d ב- \frac{d}{d}.
\frac{dd-\left(7-6d\right)}{d}=0
מכיוון ש- \frac{dd}{d} ו- \frac{7-6d}{d} כוללים מכנה זהה, חסר אותם על-ידי חיסור המונים שלהם.
\frac{d^{2}-7+6d}{d}=0
בצע את פעולות הכפל ב- dd-\left(7-6d\right).
d^{2}-7+6d=0
המשתנה d אינו יכול להיות שווה ל- 0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני אגפי המשוואה ב- d.
d^{2}+6d-7=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
d=\frac{-6±\sqrt{6^{2}-4\left(-7\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- 6 במקום b, וב- -7 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
d=\frac{-6±\sqrt{36-4\left(-7\right)}}{2}
6 בריבוע.
d=\frac{-6±\sqrt{36+28}}{2}
הכפל את -4 ב- -7.
d=\frac{-6±\sqrt{64}}{2}
הוסף את 36 ל- 28.
d=\frac{-6±8}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 64.
d=\frac{2}{2}
כעת פתור את המשוואה d=\frac{-6±8}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -6 ל- 8.
d=1
חלק את 2 ב- 2.
d=-\frac{14}{2}
כעת פתור את המשוואה d=\frac{-6±8}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 8 מ- -6.
d=-7
חלק את -14 ב- 2.
d=1 d=-7
המשוואה נפתרה כעת.
d-\frac{7-6d}{d}=0
החסר \frac{7-6d}{d} משני האגפים.
\frac{dd}{d}-\frac{7-6d}{d}=0
כדי לחבר או להחסיר ביטויים, הרחב אותם כדי ליצור עבורם מכנה זהה. הכפל את d ב- \frac{d}{d}.
\frac{dd-\left(7-6d\right)}{d}=0
מכיוון ש- \frac{dd}{d} ו- \frac{7-6d}{d} כוללים מכנה זהה, חסר אותם על-ידי חיסור המונים שלהם.
\frac{d^{2}-7+6d}{d}=0
בצע את פעולות הכפל ב- dd-\left(7-6d\right).
d^{2}-7+6d=0
המשתנה d אינו יכול להיות שווה ל- 0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני אגפי המשוואה ב- d.
d^{2}+6d=7
הוסף 7 משני הצדדים. כל מספר ועוד אפס שווה לעצמו.
d^{2}+6d+3^{2}=7+3^{2}
חלק את 6, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל 3. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 3 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
d^{2}+6d+9=7+9
3 בריבוע.
d^{2}+6d+9=16
הוסף את 7 ל- 9.
\left(d+3\right)^{2}=16
פרק d^{2}+6d+9 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(d+3\right)^{2}}=\sqrt{16}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
d+3=4 d+3=-4
פשט.
d=1 d=-7
החסר 3 משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}