פתור עבור c (complex solution)
c=\sqrt{15}-2\approx 1.872983346
c=-\left(\sqrt{15}+2\right)\approx -5.872983346
פתור עבור c
c=\sqrt{15}-2\approx 1.872983346
c=-\sqrt{15}-2\approx -5.872983346
שתף
הועתק ללוח
c^{2}+4c-17=-6
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
c^{2}+4c-17-\left(-6\right)=-6-\left(-6\right)
הוסף 6 לשני אגפי המשוואה.
c^{2}+4c-17-\left(-6\right)=0
החסרת -6 מעצמו נותנת 0.
c^{2}+4c-11=0
החסר -6 מ- -17.
c=\frac{-4±\sqrt{4^{2}-4\left(-11\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- 4 במקום b, וב- -11 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
c=\frac{-4±\sqrt{16-4\left(-11\right)}}{2}
4 בריבוע.
c=\frac{-4±\sqrt{16+44}}{2}
הכפל את -4 ב- -11.
c=\frac{-4±\sqrt{60}}{2}
הוסף את 16 ל- 44.
c=\frac{-4±2\sqrt{15}}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 60.
c=\frac{2\sqrt{15}-4}{2}
כעת פתור את המשוואה c=\frac{-4±2\sqrt{15}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -4 ל- 2\sqrt{15}.
c=\sqrt{15}-2
חלק את -4+2\sqrt{15} ב- 2.
c=\frac{-2\sqrt{15}-4}{2}
כעת פתור את המשוואה c=\frac{-4±2\sqrt{15}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{15} מ- -4.
c=-\sqrt{15}-2
חלק את -4-2\sqrt{15} ב- 2.
c=\sqrt{15}-2 c=-\sqrt{15}-2
המשוואה נפתרה כעת.
c^{2}+4c-17=-6
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
c^{2}+4c-17-\left(-17\right)=-6-\left(-17\right)
הוסף 17 לשני אגפי המשוואה.
c^{2}+4c=-6-\left(-17\right)
החסרת -17 מעצמו נותנת 0.
c^{2}+4c=11
החסר -17 מ- -6.
c^{2}+4c+2^{2}=11+2^{2}
חלק את 4, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל 2. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 2 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
c^{2}+4c+4=11+4
2 בריבוע.
c^{2}+4c+4=15
הוסף את 11 ל- 4.
\left(c+2\right)^{2}=15
פרק c^{2}+4c+4 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(c+2\right)^{2}}=\sqrt{15}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
c+2=\sqrt{15} c+2=-\sqrt{15}
פשט.
c=\sqrt{15}-2 c=-\sqrt{15}-2
החסר 2 משני אגפי המשוואה.
c^{2}+4c-17=-6
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
c^{2}+4c-17-\left(-6\right)=-6-\left(-6\right)
הוסף 6 לשני אגפי המשוואה.
c^{2}+4c-17-\left(-6\right)=0
החסרת -6 מעצמו נותנת 0.
c^{2}+4c-11=0
החסר -6 מ- -17.
c=\frac{-4±\sqrt{4^{2}-4\left(-11\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- 4 במקום b, וב- -11 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
c=\frac{-4±\sqrt{16-4\left(-11\right)}}{2}
4 בריבוע.
c=\frac{-4±\sqrt{16+44}}{2}
הכפל את -4 ב- -11.
c=\frac{-4±\sqrt{60}}{2}
הוסף את 16 ל- 44.
c=\frac{-4±2\sqrt{15}}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 60.
c=\frac{2\sqrt{15}-4}{2}
כעת פתור את המשוואה c=\frac{-4±2\sqrt{15}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -4 ל- 2\sqrt{15}.
c=\sqrt{15}-2
חלק את -4+2\sqrt{15} ב- 2.
c=\frac{-2\sqrt{15}-4}{2}
כעת פתור את המשוואה c=\frac{-4±2\sqrt{15}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{15} מ- -4.
c=-\sqrt{15}-2
חלק את -4-2\sqrt{15} ב- 2.
c=\sqrt{15}-2 c=-\sqrt{15}-2
המשוואה נפתרה כעת.
c^{2}+4c-17=-6
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
c^{2}+4c-17-\left(-17\right)=-6-\left(-17\right)
הוסף 17 לשני אגפי המשוואה.
c^{2}+4c=-6-\left(-17\right)
החסרת -17 מעצמו נותנת 0.
c^{2}+4c=11
החסר -17 מ- -6.
c^{2}+4c+2^{2}=11+2^{2}
חלק את 4, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל 2. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 2 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
c^{2}+4c+4=11+4
2 בריבוע.
c^{2}+4c+4=15
הוסף את 11 ל- 4.
\left(c+2\right)^{2}=15
פרק c^{2}+4c+4 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(c+2\right)^{2}}=\sqrt{15}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
c+2=\sqrt{15} c+2=-\sqrt{15}
פשט.
c=\sqrt{15}-2 c=-\sqrt{15}-2
החסר 2 משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}