פתור עבור b
b=5
b=6
שתף
הועתק ללוח
a+b=-11 ab=30
כדי לפתור את המשוואה, פרק את b^{2}-11b+30 לגורמים באמצעות הנוסחה b^{2}+\left(a+b\right)b+ab=\left(b+a\right)\left(b+b\right). כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,-30 -2,-15 -3,-10 -5,-6
מאחר ש- ab הוא חיובי, ל- a ול- b יש אותו סימן. מאחר ש- a+b הוא שלילי, a ו- b שניהם שליליים. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה 30.
-1-30=-31 -2-15=-17 -3-10=-13 -5-6=-11
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-6 b=-5
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -11.
\left(b-6\right)\left(b-5\right)
שכתב את הביטוי המפורק לגורמים \left(b+a\right)\left(b+b\right) באמצעות הערכים שהתקבלו.
b=6 b=5
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את b-6=0 ו- b-5=0.
a+b=-11 ab=1\times 30=30
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- b^{2}+ab+bb+30. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,-30 -2,-15 -3,-10 -5,-6
מאחר ש- ab הוא חיובי, ל- a ול- b יש אותו סימן. מאחר ש- a+b הוא שלילי, a ו- b שניהם שליליים. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה 30.
-1-30=-31 -2-15=-17 -3-10=-13 -5-6=-11
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-6 b=-5
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -11.
\left(b^{2}-6b\right)+\left(-5b+30\right)
שכתב את b^{2}-11b+30 כ- \left(b^{2}-6b\right)+\left(-5b+30\right).
b\left(b-6\right)-5\left(b-6\right)
הוצא את הגורם המשותף b בקבוצה הראשונה ואת -5 בקבוצה השניה.
\left(b-6\right)\left(b-5\right)
הוצא את האיבר המשותף b-6 באמצעות חוק הפילוג.
b=6 b=5
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את b-6=0 ו- b-5=0.
b^{2}-11b+30=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
b=\frac{-\left(-11\right)±\sqrt{\left(-11\right)^{2}-4\times 30}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- -11 במקום b, וב- 30 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
b=\frac{-\left(-11\right)±\sqrt{121-4\times 30}}{2}
-11 בריבוע.
b=\frac{-\left(-11\right)±\sqrt{121-120}}{2}
הכפל את -4 ב- 30.
b=\frac{-\left(-11\right)±\sqrt{1}}{2}
הוסף את 121 ל- -120.
b=\frac{-\left(-11\right)±1}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 1.
b=\frac{11±1}{2}
ההופכי של -11 הוא 11.
b=\frac{12}{2}
כעת פתור את המשוואה b=\frac{11±1}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 11 ל- 1.
b=6
חלק את 12 ב- 2.
b=\frac{10}{2}
כעת פתור את המשוואה b=\frac{11±1}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 1 מ- 11.
b=5
חלק את 10 ב- 2.
b=6 b=5
המשוואה נפתרה כעת.
b^{2}-11b+30=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
b^{2}-11b+30-30=-30
החסר 30 משני אגפי המשוואה.
b^{2}-11b=-30
החסרת 30 מעצמו נותנת 0.
b^{2}-11b+\left(-\frac{11}{2}\right)^{2}=-30+\left(-\frac{11}{2}\right)^{2}
חלק את -11, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{11}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{11}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
b^{2}-11b+\frac{121}{4}=-30+\frac{121}{4}
העלה את -\frac{11}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
b^{2}-11b+\frac{121}{4}=\frac{1}{4}
הוסף את -30 ל- \frac{121}{4}.
\left(b-\frac{11}{2}\right)^{2}=\frac{1}{4}
פרק b^{2}-11b+\frac{121}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(b-\frac{11}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{1}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
b-\frac{11}{2}=\frac{1}{2} b-\frac{11}{2}=-\frac{1}{2}
פשט.
b=6 b=5
הוסף \frac{11}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}