פרק לגורמים
\left(a+1\right)^{2}
הערך
\left(a+1\right)^{2}
שתף
הועתק ללוח
p+q=2 pq=1\times 1=1
פרק את הביטוי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את הביטוי כ- a^{2}+pa+qa+1. כדי למצוא את p ו- q, הגדר מערכת לפתרון.
p=1 q=1
מאחר ש- pq הוא חיובי, ל- p ול- q יש אותו סימן. מאחר ש- p+q הוא חיובי, p ו- q שניהם חיוביים. הצמד היחיד מסוג זה הוא פתרון המערכת.
\left(a^{2}+a\right)+\left(a+1\right)
שכתב את a^{2}+2a+1 כ- \left(a^{2}+a\right)+\left(a+1\right).
a\left(a+1\right)+a+1
הוצא את הגורם המשותף a ב- a^{2}+a.
\left(a+1\right)\left(a+1\right)
הוצא את האיבר המשותף a+1 באמצעות חוק הפילוג.
\left(a+1\right)^{2}
כתוב מחדש כריבוע בינומי.
factor(a^{2}+2a+1)
לטרינום זה יש צורה של ריבוע טרינומי, שייתכן כי הוכפל בגורם משותף. ניתן לפרק ריבועים טרינומיים לגורמים על-ידי מציאת השורשים הריבועיים של האיבר המוביל והאיבר הנגרר.
\left(a+1\right)^{2}
הריבוע הטרינומי הוא הריבוע של הבינום שהוא הסכום או ההפרש של השורשים הריבועיים של האיבר המוביל והאיבר הנגרר, כשהסימן נקבע לפי סימן האיבר האמצעי של הריבוע הטרינומי.
a^{2}+2a+1=0
ניתן לפרק פולינום ריבועי לגורמים באמצעות הטרנספורמציה ax^{2}+bx+c=a\left(x-x_{1}\right)\left(x-x_{2}\right), כאשר x_{1} ו- x_{2} הם הפתרונות של המשוואה הריבועית ax^{2}+bx+c=0.
a=\frac{-2±\sqrt{2^{2}-4}}{2}
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
a=\frac{-2±\sqrt{4-4}}{2}
2 בריבוע.
a=\frac{-2±\sqrt{0}}{2}
הוסף את 4 ל- -4.
a=\frac{-2±0}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 0.
a^{2}+2a+1=\left(a-\left(-1\right)\right)\left(a-\left(-1\right)\right)
פרק את הביטוי המקורי לגורמים באמצעות ax^{2}+bx+c=a\left(x-x_{1}\right)\left(x-x_{2}\right). השתמש ב- -1 במקום x_{1} וב- -1 במקום x_{2}.
a^{2}+2a+1=\left(a+1\right)\left(a+1\right)
פשט את כל הביטויים של הצורה p-\left(-q\right) ל- p+q.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}