פתור עבור y
y = \frac{\sqrt{2} + 2}{3} \approx 1.138071187
y=\frac{2-\sqrt{2}}{3}\approx 0.195262146
גרף
שתף
הועתק ללוח
9y^{2}-12y+2=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
y=\frac{-\left(-12\right)±\sqrt{\left(-12\right)^{2}-4\times 9\times 2}}{2\times 9}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 9 במקום a, ב- -12 במקום b, וב- 2 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
y=\frac{-\left(-12\right)±\sqrt{144-4\times 9\times 2}}{2\times 9}
-12 בריבוע.
y=\frac{-\left(-12\right)±\sqrt{144-36\times 2}}{2\times 9}
הכפל את -4 ב- 9.
y=\frac{-\left(-12\right)±\sqrt{144-72}}{2\times 9}
הכפל את -36 ב- 2.
y=\frac{-\left(-12\right)±\sqrt{72}}{2\times 9}
הוסף את 144 ל- -72.
y=\frac{-\left(-12\right)±6\sqrt{2}}{2\times 9}
הוצא את השורש הריבועי של 72.
y=\frac{12±6\sqrt{2}}{2\times 9}
ההופכי של -12 הוא 12.
y=\frac{12±6\sqrt{2}}{18}
הכפל את 2 ב- 9.
y=\frac{6\sqrt{2}+12}{18}
כעת פתור את המשוואה y=\frac{12±6\sqrt{2}}{18} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 12 ל- 6\sqrt{2}.
y=\frac{\sqrt{2}+2}{3}
חלק את 12+6\sqrt{2} ב- 18.
y=\frac{12-6\sqrt{2}}{18}
כעת פתור את המשוואה y=\frac{12±6\sqrt{2}}{18} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 6\sqrt{2} מ- 12.
y=\frac{2-\sqrt{2}}{3}
חלק את 12-6\sqrt{2} ב- 18.
y=\frac{\sqrt{2}+2}{3} y=\frac{2-\sqrt{2}}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
9y^{2}-12y+2=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
9y^{2}-12y+2-2=-2
החסר 2 משני אגפי המשוואה.
9y^{2}-12y=-2
החסרת 2 מעצמו נותנת 0.
\frac{9y^{2}-12y}{9}=-\frac{2}{9}
חלק את שני האגפים ב- 9.
y^{2}+\left(-\frac{12}{9}\right)y=-\frac{2}{9}
חילוק ב- 9 מבטל את ההכפלה ב- 9.
y^{2}-\frac{4}{3}y=-\frac{2}{9}
צמצם את השבר \frac{-12}{9} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 3.
y^{2}-\frac{4}{3}y+\left(-\frac{2}{3}\right)^{2}=-\frac{2}{9}+\left(-\frac{2}{3}\right)^{2}
חלק את -\frac{4}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{2}{3}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{2}{3} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
y^{2}-\frac{4}{3}y+\frac{4}{9}=\frac{-2+4}{9}
העלה את -\frac{2}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
y^{2}-\frac{4}{3}y+\frac{4}{9}=\frac{2}{9}
הוסף את -\frac{2}{9} ל- \frac{4}{9} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(y-\frac{2}{3}\right)^{2}=\frac{2}{9}
פרק y^{2}-\frac{4}{3}y+\frac{4}{9} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(y-\frac{2}{3}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{2}{9}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
y-\frac{2}{3}=\frac{\sqrt{2}}{3} y-\frac{2}{3}=-\frac{\sqrt{2}}{3}
פשט.
y=\frac{\sqrt{2}+2}{3} y=\frac{2-\sqrt{2}}{3}
הוסף \frac{2}{3} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}