פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{1+\sqrt{899}i}{6}\approx 0.166666667+4.99722145i
x=\frac{-\sqrt{899}i+1}{6}\approx 0.166666667-4.99722145i
גרף
שתף
הועתק ללוח
9x^{2}-3x+225=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{\left(-3\right)^{2}-4\times 9\times 225}}{2\times 9}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 9 במקום a, ב- -3 במקום b, וב- 225 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-4\times 9\times 225}}{2\times 9}
-3 בריבוע.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-36\times 225}}{2\times 9}
הכפל את -4 ב- 9.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-8100}}{2\times 9}
הכפל את -36 ב- 225.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{-8091}}{2\times 9}
הוסף את 9 ל- -8100.
x=\frac{-\left(-3\right)±3\sqrt{899}i}{2\times 9}
הוצא את השורש הריבועי של -8091.
x=\frac{3±3\sqrt{899}i}{2\times 9}
ההופכי של -3 הוא 3.
x=\frac{3±3\sqrt{899}i}{18}
הכפל את 2 ב- 9.
x=\frac{3+3\sqrt{899}i}{18}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{3±3\sqrt{899}i}{18} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 3 ל- 3i\sqrt{899}.
x=\frac{1+\sqrt{899}i}{6}
חלק את 3+3i\sqrt{899} ב- 18.
x=\frac{-3\sqrt{899}i+3}{18}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{3±3\sqrt{899}i}{18} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 3i\sqrt{899} מ- 3.
x=\frac{-\sqrt{899}i+1}{6}
חלק את 3-3i\sqrt{899} ב- 18.
x=\frac{1+\sqrt{899}i}{6} x=\frac{-\sqrt{899}i+1}{6}
המשוואה נפתרה כעת.
9x^{2}-3x+225=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
9x^{2}-3x+225-225=-225
החסר 225 משני אגפי המשוואה.
9x^{2}-3x=-225
החסרת 225 מעצמו נותנת 0.
\frac{9x^{2}-3x}{9}=-\frac{225}{9}
חלק את שני האגפים ב- 9.
x^{2}+\left(-\frac{3}{9}\right)x=-\frac{225}{9}
חילוק ב- 9 מבטל את ההכפלה ב- 9.
x^{2}-\frac{1}{3}x=-\frac{225}{9}
צמצם את השבר \frac{-3}{9} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 3.
x^{2}-\frac{1}{3}x=-25
חלק את -225 ב- 9.
x^{2}-\frac{1}{3}x+\left(-\frac{1}{6}\right)^{2}=-25+\left(-\frac{1}{6}\right)^{2}
חלק את -\frac{1}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{6}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{6} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{1}{3}x+\frac{1}{36}=-25+\frac{1}{36}
העלה את -\frac{1}{6} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{1}{3}x+\frac{1}{36}=-\frac{899}{36}
הוסף את -25 ל- \frac{1}{36}.
\left(x-\frac{1}{6}\right)^{2}=-\frac{899}{36}
פרק x^{2}-\frac{1}{3}x+\frac{1}{36} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{6}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{899}{36}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{6}=\frac{\sqrt{899}i}{6} x-\frac{1}{6}=-\frac{\sqrt{899}i}{6}
פשט.
x=\frac{1+\sqrt{899}i}{6} x=\frac{-\sqrt{899}i+1}{6}
הוסף \frac{1}{6} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}