פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{13}}{6}-\frac{1}{2}\approx 0.100925213
x=-\frac{\sqrt{13}}{6}-\frac{1}{2}\approx -1.100925213
גרף
שתף
הועתק ללוח
9x^{2}+9x=1
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
9x^{2}+9x-1=1-1
החסר 1 משני אגפי המשוואה.
9x^{2}+9x-1=0
החסרת 1 מעצמו נותנת 0.
x=\frac{-9±\sqrt{9^{2}-4\times 9\left(-1\right)}}{2\times 9}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 9 במקום a, ב- 9 במקום b, וב- -1 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-9±\sqrt{81-4\times 9\left(-1\right)}}{2\times 9}
9 בריבוע.
x=\frac{-9±\sqrt{81-36\left(-1\right)}}{2\times 9}
הכפל את -4 ב- 9.
x=\frac{-9±\sqrt{81+36}}{2\times 9}
הכפל את -36 ב- -1.
x=\frac{-9±\sqrt{117}}{2\times 9}
הוסף את 81 ל- 36.
x=\frac{-9±3\sqrt{13}}{2\times 9}
הוצא את השורש הריבועי של 117.
x=\frac{-9±3\sqrt{13}}{18}
הכפל את 2 ב- 9.
x=\frac{3\sqrt{13}-9}{18}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-9±3\sqrt{13}}{18} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -9 ל- 3\sqrt{13}.
x=\frac{\sqrt{13}}{6}-\frac{1}{2}
חלק את -9+3\sqrt{13} ב- 18.
x=\frac{-3\sqrt{13}-9}{18}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-9±3\sqrt{13}}{18} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 3\sqrt{13} מ- -9.
x=-\frac{\sqrt{13}}{6}-\frac{1}{2}
חלק את -9-3\sqrt{13} ב- 18.
x=\frac{\sqrt{13}}{6}-\frac{1}{2} x=-\frac{\sqrt{13}}{6}-\frac{1}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
9x^{2}+9x=1
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{9x^{2}+9x}{9}=\frac{1}{9}
חלק את שני האגפים ב- 9.
x^{2}+\frac{9}{9}x=\frac{1}{9}
חילוק ב- 9 מבטל את ההכפלה ב- 9.
x^{2}+x=\frac{1}{9}
חלק את 9 ב- 9.
x^{2}+x+\left(\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{1}{9}+\left(\frac{1}{2}\right)^{2}
חלק את 1, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+x+\frac{1}{4}=\frac{1}{9}+\frac{1}{4}
העלה את \frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+x+\frac{1}{4}=\frac{13}{36}
הוסף את \frac{1}{9} ל- \frac{1}{4} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{13}{36}
פרק x^{2}+x+\frac{1}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{1}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{13}{36}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{1}{2}=\frac{\sqrt{13}}{6} x+\frac{1}{2}=-\frac{\sqrt{13}}{6}
פשט.
x=\frac{\sqrt{13}}{6}-\frac{1}{2} x=-\frac{\sqrt{13}}{6}-\frac{1}{2}
החסר \frac{1}{2} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}