פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{3}}{3}-1\approx -0.422649731
x=-\frac{\sqrt{3}}{3}-1\approx -1.577350269
גרף
שתף
הועתק ללוח
9x^{2}+18x+9=3
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
9x^{2}+18x+9-3=3-3
החסר 3 משני אגפי המשוואה.
9x^{2}+18x+9-3=0
החסרת 3 מעצמו נותנת 0.
9x^{2}+18x+6=0
החסר 3 מ- 9.
x=\frac{-18±\sqrt{18^{2}-4\times 9\times 6}}{2\times 9}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 9 במקום a, ב- 18 במקום b, וב- 6 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-18±\sqrt{324-4\times 9\times 6}}{2\times 9}
18 בריבוע.
x=\frac{-18±\sqrt{324-36\times 6}}{2\times 9}
הכפל את -4 ב- 9.
x=\frac{-18±\sqrt{324-216}}{2\times 9}
הכפל את -36 ב- 6.
x=\frac{-18±\sqrt{108}}{2\times 9}
הוסף את 324 ל- -216.
x=\frac{-18±6\sqrt{3}}{2\times 9}
הוצא את השורש הריבועי של 108.
x=\frac{-18±6\sqrt{3}}{18}
הכפל את 2 ב- 9.
x=\frac{6\sqrt{3}-18}{18}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-18±6\sqrt{3}}{18} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -18 ל- 6\sqrt{3}.
x=\frac{\sqrt{3}}{3}-1
חלק את -18+6\sqrt{3} ב- 18.
x=\frac{-6\sqrt{3}-18}{18}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-18±6\sqrt{3}}{18} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 6\sqrt{3} מ- -18.
x=-\frac{\sqrt{3}}{3}-1
חלק את -18-6\sqrt{3} ב- 18.
x=\frac{\sqrt{3}}{3}-1 x=-\frac{\sqrt{3}}{3}-1
המשוואה נפתרה כעת.
9x^{2}+18x+9=3
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
9x^{2}+18x+9-9=3-9
החסר 9 משני אגפי המשוואה.
9x^{2}+18x=3-9
החסרת 9 מעצמו נותנת 0.
9x^{2}+18x=-6
החסר 9 מ- 3.
\frac{9x^{2}+18x}{9}=-\frac{6}{9}
חלק את שני האגפים ב- 9.
x^{2}+\frac{18}{9}x=-\frac{6}{9}
חילוק ב- 9 מבטל את ההכפלה ב- 9.
x^{2}+2x=-\frac{6}{9}
חלק את 18 ב- 9.
x^{2}+2x=-\frac{2}{3}
צמצם את השבר \frac{-6}{9} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 3.
x^{2}+2x+1^{2}=-\frac{2}{3}+1^{2}
חלק את 2, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל 1. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 1 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+2x+1=-\frac{2}{3}+1
1 בריבוע.
x^{2}+2x+1=\frac{1}{3}
הוסף את -\frac{2}{3} ל- 1.
\left(x+1\right)^{2}=\frac{1}{3}
פרק x^{2}+2x+1 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+1\right)^{2}}=\sqrt{\frac{1}{3}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+1=\frac{\sqrt{3}}{3} x+1=-\frac{\sqrt{3}}{3}
פשט.
x=\frac{\sqrt{3}}{3}-1 x=-\frac{\sqrt{3}}{3}-1
החסר 1 משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}