פתור עבור p
p = \frac{7}{3} = 2\frac{1}{3} \approx 2.333333333
p = -\frac{7}{3} = -2\frac{1}{3} \approx -2.333333333
שתף
הועתק ללוח
p^{2}=\frac{49}{9}
חלק את שני האגפים ב- 9.
p^{2}-\frac{49}{9}=0
החסר \frac{49}{9} משני האגפים.
9p^{2}-49=0
הכפל את שני האגפים ב- 9.
\left(3p-7\right)\left(3p+7\right)=0
שקול את 9p^{2}-49. שכתב את 9p^{2}-49 כ- \left(3p\right)^{2}-7^{2}. הפרש הריבועים יכול להיות מפורק לגורמים באמצעות הכלל: a^{2}-b^{2}=\left(a-b\right)\left(a+b\right).
p=\frac{7}{3} p=-\frac{7}{3}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את 3p-7=0 ו- 3p+7=0.
p^{2}=\frac{49}{9}
חלק את שני האגפים ב- 9.
p=\frac{7}{3} p=-\frac{7}{3}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
p^{2}=\frac{49}{9}
חלק את שני האגפים ב- 9.
p^{2}-\frac{49}{9}=0
החסר \frac{49}{9} משני האגפים.
p=\frac{0±\sqrt{0^{2}-4\left(-\frac{49}{9}\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- 0 במקום b, וב- -\frac{49}{9} במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
p=\frac{0±\sqrt{-4\left(-\frac{49}{9}\right)}}{2}
0 בריבוע.
p=\frac{0±\sqrt{\frac{196}{9}}}{2}
הכפל את -4 ב- -\frac{49}{9}.
p=\frac{0±\frac{14}{3}}{2}
הוצא את השורש הריבועי של \frac{196}{9}.
p=\frac{7}{3}
כעת פתור את המשוואה p=\frac{0±\frac{14}{3}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור.
p=-\frac{7}{3}
כעת פתור את המשוואה p=\frac{0±\frac{14}{3}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור.
p=\frac{7}{3} p=-\frac{7}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}