פתור עבור n
n = \frac{4}{3} = 1\frac{1}{3} \approx 1.333333333
n = \frac{5}{2} = 2\frac{1}{2} = 2.5
שתף
הועתק ללוח
9n^{2}-23n+20-3n^{2}=0
החסר 3n^{2} משני האגפים.
6n^{2}-23n+20=0
כנס את 9n^{2} ו- -3n^{2} כדי לקבל 6n^{2}.
a+b=-23 ab=6\times 20=120
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 6n^{2}+an+bn+20. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,-120 -2,-60 -3,-40 -4,-30 -5,-24 -6,-20 -8,-15 -10,-12
מאחר ש- ab הוא חיובי, ל- a ול- b יש אותו סימן. מאחר ש- a+b הוא שלילי, a ו- b שניהם שליליים. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה 120.
-1-120=-121 -2-60=-62 -3-40=-43 -4-30=-34 -5-24=-29 -6-20=-26 -8-15=-23 -10-12=-22
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-15 b=-8
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -23.
\left(6n^{2}-15n\right)+\left(-8n+20\right)
שכתב את 6n^{2}-23n+20 כ- \left(6n^{2}-15n\right)+\left(-8n+20\right).
3n\left(2n-5\right)-4\left(2n-5\right)
הוצא את הגורם המשותף 3n בקבוצה הראשונה ואת -4 בקבוצה השניה.
\left(2n-5\right)\left(3n-4\right)
הוצא את האיבר המשותף 2n-5 באמצעות חוק הפילוג.
n=\frac{5}{2} n=\frac{4}{3}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את 2n-5=0 ו- 3n-4=0.
9n^{2}-23n+20-3n^{2}=0
החסר 3n^{2} משני האגפים.
6n^{2}-23n+20=0
כנס את 9n^{2} ו- -3n^{2} כדי לקבל 6n^{2}.
n=\frac{-\left(-23\right)±\sqrt{\left(-23\right)^{2}-4\times 6\times 20}}{2\times 6}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 6 במקום a, ב- -23 במקום b, וב- 20 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
n=\frac{-\left(-23\right)±\sqrt{529-4\times 6\times 20}}{2\times 6}
-23 בריבוע.
n=\frac{-\left(-23\right)±\sqrt{529-24\times 20}}{2\times 6}
הכפל את -4 ב- 6.
n=\frac{-\left(-23\right)±\sqrt{529-480}}{2\times 6}
הכפל את -24 ב- 20.
n=\frac{-\left(-23\right)±\sqrt{49}}{2\times 6}
הוסף את 529 ל- -480.
n=\frac{-\left(-23\right)±7}{2\times 6}
הוצא את השורש הריבועי של 49.
n=\frac{23±7}{2\times 6}
ההופכי של -23 הוא 23.
n=\frac{23±7}{12}
הכפל את 2 ב- 6.
n=\frac{30}{12}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{23±7}{12} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 23 ל- 7.
n=\frac{5}{2}
צמצם את השבר \frac{30}{12} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 6.
n=\frac{16}{12}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{23±7}{12} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 7 מ- 23.
n=\frac{4}{3}
צמצם את השבר \frac{16}{12} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 4.
n=\frac{5}{2} n=\frac{4}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
9n^{2}-23n+20-3n^{2}=0
החסר 3n^{2} משני האגפים.
6n^{2}-23n+20=0
כנס את 9n^{2} ו- -3n^{2} כדי לקבל 6n^{2}.
6n^{2}-23n=-20
החסר 20 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
\frac{6n^{2}-23n}{6}=-\frac{20}{6}
חלק את שני האגפים ב- 6.
n^{2}-\frac{23}{6}n=-\frac{20}{6}
חילוק ב- 6 מבטל את ההכפלה ב- 6.
n^{2}-\frac{23}{6}n=-\frac{10}{3}
צמצם את השבר \frac{-20}{6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
n^{2}-\frac{23}{6}n+\left(-\frac{23}{12}\right)^{2}=-\frac{10}{3}+\left(-\frac{23}{12}\right)^{2}
חלק את -\frac{23}{6}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{23}{12}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{23}{12} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
n^{2}-\frac{23}{6}n+\frac{529}{144}=-\frac{10}{3}+\frac{529}{144}
העלה את -\frac{23}{12} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
n^{2}-\frac{23}{6}n+\frac{529}{144}=\frac{49}{144}
הוסף את -\frac{10}{3} ל- \frac{529}{144} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(n-\frac{23}{12}\right)^{2}=\frac{49}{144}
פרק n^{2}-\frac{23}{6}n+\frac{529}{144} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(n-\frac{23}{12}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{49}{144}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
n-\frac{23}{12}=\frac{7}{12} n-\frac{23}{12}=-\frac{7}{12}
פשט.
n=\frac{5}{2} n=\frac{4}{3}
הוסף \frac{23}{12} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}