פתור עבור a
a=\frac{5+\sqrt{11}i}{9}\approx 0.555555556+0.368513866i
a=\frac{-\sqrt{11}i+5}{9}\approx 0.555555556-0.368513866i
שתף
הועתק ללוח
9a^{2}-10a+4=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
a=\frac{-\left(-10\right)±\sqrt{\left(-10\right)^{2}-4\times 9\times 4}}{2\times 9}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 9 במקום a, ב- -10 במקום b, וב- 4 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
a=\frac{-\left(-10\right)±\sqrt{100-4\times 9\times 4}}{2\times 9}
-10 בריבוע.
a=\frac{-\left(-10\right)±\sqrt{100-36\times 4}}{2\times 9}
הכפל את -4 ב- 9.
a=\frac{-\left(-10\right)±\sqrt{100-144}}{2\times 9}
הכפל את -36 ב- 4.
a=\frac{-\left(-10\right)±\sqrt{-44}}{2\times 9}
הוסף את 100 ל- -144.
a=\frac{-\left(-10\right)±2\sqrt{11}i}{2\times 9}
הוצא את השורש הריבועי של -44.
a=\frac{10±2\sqrt{11}i}{2\times 9}
ההופכי של -10 הוא 10.
a=\frac{10±2\sqrt{11}i}{18}
הכפל את 2 ב- 9.
a=\frac{10+2\sqrt{11}i}{18}
כעת פתור את המשוואה a=\frac{10±2\sqrt{11}i}{18} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 10 ל- 2i\sqrt{11}.
a=\frac{5+\sqrt{11}i}{9}
חלק את 10+2i\sqrt{11} ב- 18.
a=\frac{-2\sqrt{11}i+10}{18}
כעת פתור את המשוואה a=\frac{10±2\sqrt{11}i}{18} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2i\sqrt{11} מ- 10.
a=\frac{-\sqrt{11}i+5}{9}
חלק את 10-2i\sqrt{11} ב- 18.
a=\frac{5+\sqrt{11}i}{9} a=\frac{-\sqrt{11}i+5}{9}
המשוואה נפתרה כעת.
9a^{2}-10a+4=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
9a^{2}-10a+4-4=-4
החסר 4 משני אגפי המשוואה.
9a^{2}-10a=-4
החסרת 4 מעצמו נותנת 0.
\frac{9a^{2}-10a}{9}=-\frac{4}{9}
חלק את שני האגפים ב- 9.
a^{2}-\frac{10}{9}a=-\frac{4}{9}
חילוק ב- 9 מבטל את ההכפלה ב- 9.
a^{2}-\frac{10}{9}a+\left(-\frac{5}{9}\right)^{2}=-\frac{4}{9}+\left(-\frac{5}{9}\right)^{2}
חלק את -\frac{10}{9}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{5}{9}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{5}{9} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
a^{2}-\frac{10}{9}a+\frac{25}{81}=-\frac{4}{9}+\frac{25}{81}
העלה את -\frac{5}{9} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
a^{2}-\frac{10}{9}a+\frac{25}{81}=-\frac{11}{81}
הוסף את -\frac{4}{9} ל- \frac{25}{81} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(a-\frac{5}{9}\right)^{2}=-\frac{11}{81}
פרק a^{2}-\frac{10}{9}a+\frac{25}{81} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(a-\frac{5}{9}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{11}{81}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
a-\frac{5}{9}=\frac{\sqrt{11}i}{9} a-\frac{5}{9}=-\frac{\sqrt{11}i}{9}
פשט.
a=\frac{5+\sqrt{11}i}{9} a=\frac{-\sqrt{11}i+5}{9}
הוסף \frac{5}{9} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}