פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{393} + 19}{16} \approx 2.426514225
x=\frac{19-\sqrt{393}}{16}\approx -0.051514225
גרף
שתף
הועתק ללוח
9x\left(x-2\right)=x^{2}+x+1
המשתנה x אינו יכול להיות שווה ל- 2 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני אגפי המשוואה ב- x-2.
9x^{2}-18x=x^{2}+x+1
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 9x ב- x-2.
9x^{2}-18x-x^{2}=x+1
החסר x^{2} משני האגפים.
8x^{2}-18x=x+1
כנס את 9x^{2} ו- -x^{2} כדי לקבל 8x^{2}.
8x^{2}-18x-x=1
החסר x משני האגפים.
8x^{2}-19x=1
כנס את -18x ו- -x כדי לקבל -19x.
8x^{2}-19x-1=0
החסר 1 משני האגפים.
x=\frac{-\left(-19\right)±\sqrt{\left(-19\right)^{2}-4\times 8\left(-1\right)}}{2\times 8}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 8 במקום a, ב- -19 במקום b, וב- -1 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-19\right)±\sqrt{361-4\times 8\left(-1\right)}}{2\times 8}
-19 בריבוע.
x=\frac{-\left(-19\right)±\sqrt{361-32\left(-1\right)}}{2\times 8}
הכפל את -4 ב- 8.
x=\frac{-\left(-19\right)±\sqrt{361+32}}{2\times 8}
הכפל את -32 ב- -1.
x=\frac{-\left(-19\right)±\sqrt{393}}{2\times 8}
הוסף את 361 ל- 32.
x=\frac{19±\sqrt{393}}{2\times 8}
ההופכי של -19 הוא 19.
x=\frac{19±\sqrt{393}}{16}
הכפל את 2 ב- 8.
x=\frac{\sqrt{393}+19}{16}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{19±\sqrt{393}}{16} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 19 ל- \sqrt{393}.
x=\frac{19-\sqrt{393}}{16}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{19±\sqrt{393}}{16} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{393} מ- 19.
x=\frac{\sqrt{393}+19}{16} x=\frac{19-\sqrt{393}}{16}
המשוואה נפתרה כעת.
9x\left(x-2\right)=x^{2}+x+1
המשתנה x אינו יכול להיות שווה ל- 2 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני אגפי המשוואה ב- x-2.
9x^{2}-18x=x^{2}+x+1
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 9x ב- x-2.
9x^{2}-18x-x^{2}=x+1
החסר x^{2} משני האגפים.
8x^{2}-18x=x+1
כנס את 9x^{2} ו- -x^{2} כדי לקבל 8x^{2}.
8x^{2}-18x-x=1
החסר x משני האגפים.
8x^{2}-19x=1
כנס את -18x ו- -x כדי לקבל -19x.
\frac{8x^{2}-19x}{8}=\frac{1}{8}
חלק את שני האגפים ב- 8.
x^{2}-\frac{19}{8}x=\frac{1}{8}
חילוק ב- 8 מבטל את ההכפלה ב- 8.
x^{2}-\frac{19}{8}x+\left(-\frac{19}{16}\right)^{2}=\frac{1}{8}+\left(-\frac{19}{16}\right)^{2}
חלק את -\frac{19}{8}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{19}{16}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{19}{16} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{19}{8}x+\frac{361}{256}=\frac{1}{8}+\frac{361}{256}
העלה את -\frac{19}{16} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{19}{8}x+\frac{361}{256}=\frac{393}{256}
הוסף את \frac{1}{8} ל- \frac{361}{256} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{19}{16}\right)^{2}=\frac{393}{256}
פרק x^{2}-\frac{19}{8}x+\frac{361}{256} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{19}{16}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{393}{256}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{19}{16}=\frac{\sqrt{393}}{16} x-\frac{19}{16}=-\frac{\sqrt{393}}{16}
פשט.
x=\frac{\sqrt{393}+19}{16} x=\frac{19-\sqrt{393}}{16}
הוסף \frac{19}{16} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}