פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{-1+\sqrt{2}i}{3}\approx -0.333333333+0.471404521i
x=\frac{-\sqrt{2}i-1}{3}\approx -0.333333333-0.471404521i
גרף
שתף
הועתק ללוח
9x^{2}+6x+3=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-6±\sqrt{6^{2}-4\times 9\times 3}}{2\times 9}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 9 במקום a, ב- 6 במקום b, וב- 3 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-6±\sqrt{36-4\times 9\times 3}}{2\times 9}
6 בריבוע.
x=\frac{-6±\sqrt{36-36\times 3}}{2\times 9}
הכפל את -4 ב- 9.
x=\frac{-6±\sqrt{36-108}}{2\times 9}
הכפל את -36 ב- 3.
x=\frac{-6±\sqrt{-72}}{2\times 9}
הוסף את 36 ל- -108.
x=\frac{-6±6\sqrt{2}i}{2\times 9}
הוצא את השורש הריבועי של -72.
x=\frac{-6±6\sqrt{2}i}{18}
הכפל את 2 ב- 9.
x=\frac{-6+6\sqrt{2}i}{18}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-6±6\sqrt{2}i}{18} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -6 ל- 6i\sqrt{2}.
x=\frac{-1+\sqrt{2}i}{3}
חלק את -6+6i\sqrt{2} ב- 18.
x=\frac{-6\sqrt{2}i-6}{18}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-6±6\sqrt{2}i}{18} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 6i\sqrt{2} מ- -6.
x=\frac{-\sqrt{2}i-1}{3}
חלק את -6-6i\sqrt{2} ב- 18.
x=\frac{-1+\sqrt{2}i}{3} x=\frac{-\sqrt{2}i-1}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
9x^{2}+6x+3=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
9x^{2}+6x+3-3=-3
החסר 3 משני אגפי המשוואה.
9x^{2}+6x=-3
החסרת 3 מעצמו נותנת 0.
\frac{9x^{2}+6x}{9}=-\frac{3}{9}
חלק את שני האגפים ב- 9.
x^{2}+\frac{6}{9}x=-\frac{3}{9}
חילוק ב- 9 מבטל את ההכפלה ב- 9.
x^{2}+\frac{2}{3}x=-\frac{3}{9}
צמצם את השבר \frac{6}{9} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 3.
x^{2}+\frac{2}{3}x=-\frac{1}{3}
צמצם את השבר \frac{-3}{9} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 3.
x^{2}+\frac{2}{3}x+\left(\frac{1}{3}\right)^{2}=-\frac{1}{3}+\left(\frac{1}{3}\right)^{2}
חלק את \frac{2}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{3}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{3} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{2}{3}x+\frac{1}{9}=-\frac{1}{3}+\frac{1}{9}
העלה את \frac{1}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{2}{3}x+\frac{1}{9}=-\frac{2}{9}
הוסף את -\frac{1}{3} ל- \frac{1}{9} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{1}{3}\right)^{2}=-\frac{2}{9}
פרק x^{2}+\frac{2}{3}x+\frac{1}{9} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{1}{3}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{2}{9}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{1}{3}=\frac{\sqrt{2}i}{3} x+\frac{1}{3}=-\frac{\sqrt{2}i}{3}
פשט.
x=\frac{-1+\sqrt{2}i}{3} x=\frac{-\sqrt{2}i-1}{3}
החסר \frac{1}{3} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}