פתור עבור x
x=\frac{2\sqrt{186}-25}{3}\approx 0.758787798
x=\frac{-2\sqrt{186}-25}{3}\approx -17.425454465
גרף
שתף
הועתק ללוח
9x^{2}+150x-119=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-150±\sqrt{150^{2}-4\times 9\left(-119\right)}}{2\times 9}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 9 במקום a, ב- 150 במקום b, וב- -119 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-150±\sqrt{22500-4\times 9\left(-119\right)}}{2\times 9}
150 בריבוע.
x=\frac{-150±\sqrt{22500-36\left(-119\right)}}{2\times 9}
הכפל את -4 ב- 9.
x=\frac{-150±\sqrt{22500+4284}}{2\times 9}
הכפל את -36 ב- -119.
x=\frac{-150±\sqrt{26784}}{2\times 9}
הוסף את 22500 ל- 4284.
x=\frac{-150±12\sqrt{186}}{2\times 9}
הוצא את השורש הריבועי של 26784.
x=\frac{-150±12\sqrt{186}}{18}
הכפל את 2 ב- 9.
x=\frac{12\sqrt{186}-150}{18}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-150±12\sqrt{186}}{18} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -150 ל- 12\sqrt{186}.
x=\frac{2\sqrt{186}-25}{3}
חלק את -150+12\sqrt{186} ב- 18.
x=\frac{-12\sqrt{186}-150}{18}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-150±12\sqrt{186}}{18} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 12\sqrt{186} מ- -150.
x=\frac{-2\sqrt{186}-25}{3}
חלק את -150-12\sqrt{186} ב- 18.
x=\frac{2\sqrt{186}-25}{3} x=\frac{-2\sqrt{186}-25}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
9x^{2}+150x-119=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
9x^{2}+150x-119-\left(-119\right)=-\left(-119\right)
הוסף 119 לשני אגפי המשוואה.
9x^{2}+150x=-\left(-119\right)
החסרת -119 מעצמו נותנת 0.
9x^{2}+150x=119
החסר -119 מ- 0.
\frac{9x^{2}+150x}{9}=\frac{119}{9}
חלק את שני האגפים ב- 9.
x^{2}+\frac{150}{9}x=\frac{119}{9}
חילוק ב- 9 מבטל את ההכפלה ב- 9.
x^{2}+\frac{50}{3}x=\frac{119}{9}
צמצם את השבר \frac{150}{9} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 3.
x^{2}+\frac{50}{3}x+\left(\frac{25}{3}\right)^{2}=\frac{119}{9}+\left(\frac{25}{3}\right)^{2}
חלק את \frac{50}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{25}{3}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{25}{3} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{50}{3}x+\frac{625}{9}=\frac{119+625}{9}
העלה את \frac{25}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{50}{3}x+\frac{625}{9}=\frac{248}{3}
הוסף את \frac{119}{9} ל- \frac{625}{9} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{25}{3}\right)^{2}=\frac{248}{3}
פרק x^{2}+\frac{50}{3}x+\frac{625}{9} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{25}{3}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{248}{3}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{25}{3}=\frac{2\sqrt{186}}{3} x+\frac{25}{3}=-\frac{2\sqrt{186}}{3}
פשט.
x=\frac{2\sqrt{186}-25}{3} x=\frac{-2\sqrt{186}-25}{3}
החסר \frac{25}{3} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}