פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{91} + 1}{3} \approx 3.513130671
x=\frac{1-\sqrt{91}}{3}\approx -2.846464005
גרף
שתף
הועתק ללוח
\frac{3}{2}x^{2}-x=15
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
\frac{3}{2}x^{2}-x-15=15-15
החסר 15 משני אגפי המשוואה.
\frac{3}{2}x^{2}-x-15=0
החסרת 15 מעצמו נותנת 0.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-4\times \frac{3}{2}\left(-15\right)}}{2\times \frac{3}{2}}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- \frac{3}{2} במקום a, ב- -1 במקום b, וב- -15 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-6\left(-15\right)}}{2\times \frac{3}{2}}
הכפל את -4 ב- \frac{3}{2}.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1+90}}{2\times \frac{3}{2}}
הכפל את -6 ב- -15.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{91}}{2\times \frac{3}{2}}
הוסף את 1 ל- 90.
x=\frac{1±\sqrt{91}}{2\times \frac{3}{2}}
ההופכי של -1 הוא 1.
x=\frac{1±\sqrt{91}}{3}
הכפל את 2 ב- \frac{3}{2}.
x=\frac{\sqrt{91}+1}{3}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{1±\sqrt{91}}{3} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 1 ל- \sqrt{91}.
x=\frac{1-\sqrt{91}}{3}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{1±\sqrt{91}}{3} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{91} מ- 1.
x=\frac{\sqrt{91}+1}{3} x=\frac{1-\sqrt{91}}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
\frac{3}{2}x^{2}-x=15
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{\frac{3}{2}x^{2}-x}{\frac{3}{2}}=\frac{15}{\frac{3}{2}}
חלק את שני אגפי המשוואה ב- \frac{3}{2}, פעולה הזהה להכפלת שני האגפים בהופכי של השבר.
x^{2}+\left(-\frac{1}{\frac{3}{2}}\right)x=\frac{15}{\frac{3}{2}}
חילוק ב- \frac{3}{2} מבטל את ההכפלה ב- \frac{3}{2}.
x^{2}-\frac{2}{3}x=\frac{15}{\frac{3}{2}}
חלק את -1 ב- \frac{3}{2} על-ידי הכפלת -1 בהופכי של \frac{3}{2}.
x^{2}-\frac{2}{3}x=10
חלק את 15 ב- \frac{3}{2} על-ידי הכפלת 15 בהופכי של \frac{3}{2}.
x^{2}-\frac{2}{3}x+\left(-\frac{1}{3}\right)^{2}=10+\left(-\frac{1}{3}\right)^{2}
חלק את -\frac{2}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{3}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{3} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{2}{3}x+\frac{1}{9}=10+\frac{1}{9}
העלה את -\frac{1}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{2}{3}x+\frac{1}{9}=\frac{91}{9}
הוסף את 10 ל- \frac{1}{9}.
\left(x-\frac{1}{3}\right)^{2}=\frac{91}{9}
פרק x^{2}-\frac{2}{3}x+\frac{1}{9} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{3}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{91}{9}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{3}=\frac{\sqrt{91}}{3} x-\frac{1}{3}=-\frac{\sqrt{91}}{3}
פשט.
x=\frac{\sqrt{91}+1}{3} x=\frac{1-\sqrt{91}}{3}
הוסף \frac{1}{3} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}