פתור עבור t
t=\frac{2\sqrt{33}-10}{9}\approx 0.165458366
t=\frac{-2\sqrt{33}-10}{9}\approx -2.387680588
שתף
הועתק ללוח
81t^{2}+180t-32=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
t=\frac{-180±\sqrt{180^{2}-4\times 81\left(-32\right)}}{2\times 81}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 81 במקום a, ב- 180 במקום b, וב- -32 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
t=\frac{-180±\sqrt{32400-4\times 81\left(-32\right)}}{2\times 81}
180 בריבוע.
t=\frac{-180±\sqrt{32400-324\left(-32\right)}}{2\times 81}
הכפל את -4 ב- 81.
t=\frac{-180±\sqrt{32400+10368}}{2\times 81}
הכפל את -324 ב- -32.
t=\frac{-180±\sqrt{42768}}{2\times 81}
הוסף את 32400 ל- 10368.
t=\frac{-180±36\sqrt{33}}{2\times 81}
הוצא את השורש הריבועי של 42768.
t=\frac{-180±36\sqrt{33}}{162}
הכפל את 2 ב- 81.
t=\frac{36\sqrt{33}-180}{162}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-180±36\sqrt{33}}{162} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -180 ל- 36\sqrt{33}.
t=\frac{2\sqrt{33}-10}{9}
חלק את -180+36\sqrt{33} ב- 162.
t=\frac{-36\sqrt{33}-180}{162}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-180±36\sqrt{33}}{162} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 36\sqrt{33} מ- -180.
t=\frac{-2\sqrt{33}-10}{9}
חלק את -180-36\sqrt{33} ב- 162.
t=\frac{2\sqrt{33}-10}{9} t=\frac{-2\sqrt{33}-10}{9}
המשוואה נפתרה כעת.
81t^{2}+180t-32=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
81t^{2}+180t-32-\left(-32\right)=-\left(-32\right)
הוסף 32 לשני אגפי המשוואה.
81t^{2}+180t=-\left(-32\right)
החסרת -32 מעצמו נותנת 0.
81t^{2}+180t=32
החסר -32 מ- 0.
\frac{81t^{2}+180t}{81}=\frac{32}{81}
חלק את שני האגפים ב- 81.
t^{2}+\frac{180}{81}t=\frac{32}{81}
חילוק ב- 81 מבטל את ההכפלה ב- 81.
t^{2}+\frac{20}{9}t=\frac{32}{81}
צמצם את השבר \frac{180}{81} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 9.
t^{2}+\frac{20}{9}t+\left(\frac{10}{9}\right)^{2}=\frac{32}{81}+\left(\frac{10}{9}\right)^{2}
חלק את \frac{20}{9}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{10}{9}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{10}{9} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
t^{2}+\frac{20}{9}t+\frac{100}{81}=\frac{32+100}{81}
העלה את \frac{10}{9} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
t^{2}+\frac{20}{9}t+\frac{100}{81}=\frac{44}{27}
הוסף את \frac{32}{81} ל- \frac{100}{81} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(t+\frac{10}{9}\right)^{2}=\frac{44}{27}
פרק t^{2}+\frac{20}{9}t+\frac{100}{81} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(t+\frac{10}{9}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{44}{27}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
t+\frac{10}{9}=\frac{2\sqrt{33}}{9} t+\frac{10}{9}=-\frac{2\sqrt{33}}{9}
פשט.
t=\frac{2\sqrt{33}-10}{9} t=\frac{-2\sqrt{33}-10}{9}
החסר \frac{10}{9} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}