פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{6}}{4}+\frac{1}{2}\approx 1.112372436
x=-\frac{\sqrt{6}}{4}+\frac{1}{2}\approx -0.112372436
גרף
שתף
הועתק ללוח
8x^{2}-8x-1=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-8\right)±\sqrt{\left(-8\right)^{2}-4\times 8\left(-1\right)}}{2\times 8}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 8 במקום a, ב- -8 במקום b, וב- -1 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-8\right)±\sqrt{64-4\times 8\left(-1\right)}}{2\times 8}
-8 בריבוע.
x=\frac{-\left(-8\right)±\sqrt{64-32\left(-1\right)}}{2\times 8}
הכפל את -4 ב- 8.
x=\frac{-\left(-8\right)±\sqrt{64+32}}{2\times 8}
הכפל את -32 ב- -1.
x=\frac{-\left(-8\right)±\sqrt{96}}{2\times 8}
הוסף את 64 ל- 32.
x=\frac{-\left(-8\right)±4\sqrt{6}}{2\times 8}
הוצא את השורש הריבועי של 96.
x=\frac{8±4\sqrt{6}}{2\times 8}
ההופכי של -8 הוא 8.
x=\frac{8±4\sqrt{6}}{16}
הכפל את 2 ב- 8.
x=\frac{4\sqrt{6}+8}{16}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{8±4\sqrt{6}}{16} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 8 ל- 4\sqrt{6}.
x=\frac{\sqrt{6}}{4}+\frac{1}{2}
חלק את 8+4\sqrt{6} ב- 16.
x=\frac{8-4\sqrt{6}}{16}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{8±4\sqrt{6}}{16} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 4\sqrt{6} מ- 8.
x=-\frac{\sqrt{6}}{4}+\frac{1}{2}
חלק את 8-4\sqrt{6} ב- 16.
x=\frac{\sqrt{6}}{4}+\frac{1}{2} x=-\frac{\sqrt{6}}{4}+\frac{1}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
8x^{2}-8x-1=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
8x^{2}-8x-1-\left(-1\right)=-\left(-1\right)
הוסף 1 לשני אגפי המשוואה.
8x^{2}-8x=-\left(-1\right)
החסרת -1 מעצמו נותנת 0.
8x^{2}-8x=1
החסר -1 מ- 0.
\frac{8x^{2}-8x}{8}=\frac{1}{8}
חלק את שני האגפים ב- 8.
x^{2}+\left(-\frac{8}{8}\right)x=\frac{1}{8}
חילוק ב- 8 מבטל את ההכפלה ב- 8.
x^{2}-x=\frac{1}{8}
חלק את -8 ב- 8.
x^{2}-x+\left(-\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{1}{8}+\left(-\frac{1}{2}\right)^{2}
חלק את -1, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-x+\frac{1}{4}=\frac{1}{8}+\frac{1}{4}
העלה את -\frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-x+\frac{1}{4}=\frac{3}{8}
הוסף את \frac{1}{8} ל- \frac{1}{4} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{3}{8}
פרק x^{2}-x+\frac{1}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{3}{8}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{2}=\frac{\sqrt{6}}{4} x-\frac{1}{2}=-\frac{\sqrt{6}}{4}
פשט.
x=\frac{\sqrt{6}}{4}+\frac{1}{2} x=-\frac{\sqrt{6}}{4}+\frac{1}{2}
הוסף \frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}