פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{7+\sqrt{15}i}{16}\approx 0.4375+0.242061459i
x=\frac{-\sqrt{15}i+7}{16}\approx 0.4375-0.242061459i
גרף
שתף
הועתק ללוח
8x^{2}-7x=-2
החסר 7x משני האגפים.
8x^{2}-7x+2=0
הוסף 2 משני הצדדים.
x=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{\left(-7\right)^{2}-4\times 8\times 2}}{2\times 8}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 8 במקום a, ב- -7 במקום b, וב- 2 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{49-4\times 8\times 2}}{2\times 8}
-7 בריבוע.
x=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{49-32\times 2}}{2\times 8}
הכפל את -4 ב- 8.
x=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{49-64}}{2\times 8}
הכפל את -32 ב- 2.
x=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{-15}}{2\times 8}
הוסף את 49 ל- -64.
x=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{15}i}{2\times 8}
הוצא את השורש הריבועי של -15.
x=\frac{7±\sqrt{15}i}{2\times 8}
ההופכי של -7 הוא 7.
x=\frac{7±\sqrt{15}i}{16}
הכפל את 2 ב- 8.
x=\frac{7+\sqrt{15}i}{16}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{7±\sqrt{15}i}{16} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 7 ל- i\sqrt{15}.
x=\frac{-\sqrt{15}i+7}{16}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{7±\sqrt{15}i}{16} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר i\sqrt{15} מ- 7.
x=\frac{7+\sqrt{15}i}{16} x=\frac{-\sqrt{15}i+7}{16}
המשוואה נפתרה כעת.
8x^{2}-7x=-2
החסר 7x משני האגפים.
\frac{8x^{2}-7x}{8}=-\frac{2}{8}
חלק את שני האגפים ב- 8.
x^{2}-\frac{7}{8}x=-\frac{2}{8}
חילוק ב- 8 מבטל את ההכפלה ב- 8.
x^{2}-\frac{7}{8}x=-\frac{1}{4}
צמצם את השבר \frac{-2}{8} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x^{2}-\frac{7}{8}x+\left(-\frac{7}{16}\right)^{2}=-\frac{1}{4}+\left(-\frac{7}{16}\right)^{2}
חלק את -\frac{7}{8}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{7}{16}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{7}{16} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{7}{8}x+\frac{49}{256}=-\frac{1}{4}+\frac{49}{256}
העלה את -\frac{7}{16} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{7}{8}x+\frac{49}{256}=-\frac{15}{256}
הוסף את -\frac{1}{4} ל- \frac{49}{256} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{7}{16}\right)^{2}=-\frac{15}{256}
פרק x^{2}-\frac{7}{8}x+\frac{49}{256} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{7}{16}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{15}{256}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{7}{16}=\frac{\sqrt{15}i}{16} x-\frac{7}{16}=-\frac{\sqrt{15}i}{16}
פשט.
x=\frac{7+\sqrt{15}i}{16} x=\frac{-\sqrt{15}i+7}{16}
הוסף \frac{7}{16} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}