פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{33}-1}{16}\approx 0.296535165
x=\frac{-\sqrt{33}-1}{16}\approx -0.421535165
גרף
שתף
הועתק ללוח
8x^{2}+x=1
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
8x^{2}+x-1=1-1
החסר 1 משני אגפי המשוואה.
8x^{2}+x-1=0
החסרת 1 מעצמו נותנת 0.
x=\frac{-1±\sqrt{1^{2}-4\times 8\left(-1\right)}}{2\times 8}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 8 במקום a, ב- 1 במקום b, וב- -1 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-1±\sqrt{1-4\times 8\left(-1\right)}}{2\times 8}
1 בריבוע.
x=\frac{-1±\sqrt{1-32\left(-1\right)}}{2\times 8}
הכפל את -4 ב- 8.
x=\frac{-1±\sqrt{1+32}}{2\times 8}
הכפל את -32 ב- -1.
x=\frac{-1±\sqrt{33}}{2\times 8}
הוסף את 1 ל- 32.
x=\frac{-1±\sqrt{33}}{16}
הכפל את 2 ב- 8.
x=\frac{\sqrt{33}-1}{16}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-1±\sqrt{33}}{16} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -1 ל- \sqrt{33}.
x=\frac{-\sqrt{33}-1}{16}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-1±\sqrt{33}}{16} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{33} מ- -1.
x=\frac{\sqrt{33}-1}{16} x=\frac{-\sqrt{33}-1}{16}
המשוואה נפתרה כעת.
8x^{2}+x=1
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{8x^{2}+x}{8}=\frac{1}{8}
חלק את שני האגפים ב- 8.
x^{2}+\frac{1}{8}x=\frac{1}{8}
חילוק ב- 8 מבטל את ההכפלה ב- 8.
x^{2}+\frac{1}{8}x+\left(\frac{1}{16}\right)^{2}=\frac{1}{8}+\left(\frac{1}{16}\right)^{2}
חלק את \frac{1}{8}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{16}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{16} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{1}{8}x+\frac{1}{256}=\frac{1}{8}+\frac{1}{256}
העלה את \frac{1}{16} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{1}{8}x+\frac{1}{256}=\frac{33}{256}
הוסף את \frac{1}{8} ל- \frac{1}{256} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{1}{16}\right)^{2}=\frac{33}{256}
פרק x^{2}+\frac{1}{8}x+\frac{1}{256} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{1}{16}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{33}{256}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{1}{16}=\frac{\sqrt{33}}{16} x+\frac{1}{16}=-\frac{\sqrt{33}}{16}
פשט.
x=\frac{\sqrt{33}-1}{16} x=\frac{-\sqrt{33}-1}{16}
החסר \frac{1}{16} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}