פתור עבור n
n = \frac{\sqrt{62809} + 53}{8} \approx 37.952154754
n=\frac{53-\sqrt{62809}}{8}\approx -24.702154754
שתף
הועתק ללוח
8n^{2}-106n-7500=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
n=\frac{-\left(-106\right)±\sqrt{\left(-106\right)^{2}-4\times 8\left(-7500\right)}}{2\times 8}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 8 במקום a, ב- -106 במקום b, וב- -7500 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
n=\frac{-\left(-106\right)±\sqrt{11236-4\times 8\left(-7500\right)}}{2\times 8}
-106 בריבוע.
n=\frac{-\left(-106\right)±\sqrt{11236-32\left(-7500\right)}}{2\times 8}
הכפל את -4 ב- 8.
n=\frac{-\left(-106\right)±\sqrt{11236+240000}}{2\times 8}
הכפל את -32 ב- -7500.
n=\frac{-\left(-106\right)±\sqrt{251236}}{2\times 8}
הוסף את 11236 ל- 240000.
n=\frac{-\left(-106\right)±2\sqrt{62809}}{2\times 8}
הוצא את השורש הריבועי של 251236.
n=\frac{106±2\sqrt{62809}}{2\times 8}
ההופכי של -106 הוא 106.
n=\frac{106±2\sqrt{62809}}{16}
הכפל את 2 ב- 8.
n=\frac{2\sqrt{62809}+106}{16}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{106±2\sqrt{62809}}{16} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 106 ל- 2\sqrt{62809}.
n=\frac{\sqrt{62809}+53}{8}
חלק את 106+2\sqrt{62809} ב- 16.
n=\frac{106-2\sqrt{62809}}{16}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{106±2\sqrt{62809}}{16} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{62809} מ- 106.
n=\frac{53-\sqrt{62809}}{8}
חלק את 106-2\sqrt{62809} ב- 16.
n=\frac{\sqrt{62809}+53}{8} n=\frac{53-\sqrt{62809}}{8}
המשוואה נפתרה כעת.
8n^{2}-106n-7500=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
8n^{2}-106n-7500-\left(-7500\right)=-\left(-7500\right)
הוסף 7500 לשני אגפי המשוואה.
8n^{2}-106n=-\left(-7500\right)
החסרת -7500 מעצמו נותנת 0.
8n^{2}-106n=7500
החסר -7500 מ- 0.
\frac{8n^{2}-106n}{8}=\frac{7500}{8}
חלק את שני האגפים ב- 8.
n^{2}+\left(-\frac{106}{8}\right)n=\frac{7500}{8}
חילוק ב- 8 מבטל את ההכפלה ב- 8.
n^{2}-\frac{53}{4}n=\frac{7500}{8}
צמצם את השבר \frac{-106}{8} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
n^{2}-\frac{53}{4}n=\frac{1875}{2}
צמצם את השבר \frac{7500}{8} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 4.
n^{2}-\frac{53}{4}n+\left(-\frac{53}{8}\right)^{2}=\frac{1875}{2}+\left(-\frac{53}{8}\right)^{2}
חלק את -\frac{53}{4}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{53}{8}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{53}{8} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
n^{2}-\frac{53}{4}n+\frac{2809}{64}=\frac{1875}{2}+\frac{2809}{64}
העלה את -\frac{53}{8} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
n^{2}-\frac{53}{4}n+\frac{2809}{64}=\frac{62809}{64}
הוסף את \frac{1875}{2} ל- \frac{2809}{64} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(n-\frac{53}{8}\right)^{2}=\frac{62809}{64}
פרק n^{2}-\frac{53}{4}n+\frac{2809}{64} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(n-\frac{53}{8}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{62809}{64}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
n-\frac{53}{8}=\frac{\sqrt{62809}}{8} n-\frac{53}{8}=-\frac{\sqrt{62809}}{8}
פשט.
n=\frac{\sqrt{62809}+53}{8} n=\frac{53-\sqrt{62809}}{8}
הוסף \frac{53}{8} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}