פתור עבור a
a=\frac{9+\sqrt{47}i}{16}\approx 0.5625+0.428478413i
a=\frac{-\sqrt{47}i+9}{16}\approx 0.5625-0.428478413i
שתף
הועתק ללוח
8a^{2}-9a+4=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
a=\frac{-\left(-9\right)±\sqrt{\left(-9\right)^{2}-4\times 8\times 4}}{2\times 8}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 8 במקום a, ב- -9 במקום b, וב- 4 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
a=\frac{-\left(-9\right)±\sqrt{81-4\times 8\times 4}}{2\times 8}
-9 בריבוע.
a=\frac{-\left(-9\right)±\sqrt{81-32\times 4}}{2\times 8}
הכפל את -4 ב- 8.
a=\frac{-\left(-9\right)±\sqrt{81-128}}{2\times 8}
הכפל את -32 ב- 4.
a=\frac{-\left(-9\right)±\sqrt{-47}}{2\times 8}
הוסף את 81 ל- -128.
a=\frac{-\left(-9\right)±\sqrt{47}i}{2\times 8}
הוצא את השורש הריבועי של -47.
a=\frac{9±\sqrt{47}i}{2\times 8}
ההופכי של -9 הוא 9.
a=\frac{9±\sqrt{47}i}{16}
הכפל את 2 ב- 8.
a=\frac{9+\sqrt{47}i}{16}
כעת פתור את המשוואה a=\frac{9±\sqrt{47}i}{16} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 9 ל- i\sqrt{47}.
a=\frac{-\sqrt{47}i+9}{16}
כעת פתור את המשוואה a=\frac{9±\sqrt{47}i}{16} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר i\sqrt{47} מ- 9.
a=\frac{9+\sqrt{47}i}{16} a=\frac{-\sqrt{47}i+9}{16}
המשוואה נפתרה כעת.
8a^{2}-9a+4=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
8a^{2}-9a+4-4=-4
החסר 4 משני אגפי המשוואה.
8a^{2}-9a=-4
החסרת 4 מעצמו נותנת 0.
\frac{8a^{2}-9a}{8}=-\frac{4}{8}
חלק את שני האגפים ב- 8.
a^{2}-\frac{9}{8}a=-\frac{4}{8}
חילוק ב- 8 מבטל את ההכפלה ב- 8.
a^{2}-\frac{9}{8}a=-\frac{1}{2}
צמצם את השבר \frac{-4}{8} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 4.
a^{2}-\frac{9}{8}a+\left(-\frac{9}{16}\right)^{2}=-\frac{1}{2}+\left(-\frac{9}{16}\right)^{2}
חלק את -\frac{9}{8}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{9}{16}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{9}{16} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
a^{2}-\frac{9}{8}a+\frac{81}{256}=-\frac{1}{2}+\frac{81}{256}
העלה את -\frac{9}{16} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
a^{2}-\frac{9}{8}a+\frac{81}{256}=-\frac{47}{256}
הוסף את -\frac{1}{2} ל- \frac{81}{256} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(a-\frac{9}{16}\right)^{2}=-\frac{47}{256}
פרק a^{2}-\frac{9}{8}a+\frac{81}{256} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(a-\frac{9}{16}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{47}{256}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
a-\frac{9}{16}=\frac{\sqrt{47}i}{16} a-\frac{9}{16}=-\frac{\sqrt{47}i}{16}
פשט.
a=\frac{9+\sqrt{47}i}{16} a=\frac{-\sqrt{47}i+9}{16}
הוסף \frac{9}{16} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}