פתור עבור g
g = \frac{\sqrt{249} + 3}{2} \approx 9.389866919
g=\frac{3-\sqrt{249}}{2}\approx -6.389866919
שתף
הועתק ללוח
3g^{2}-9g+8=188
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
3g^{2}-9g+8-188=188-188
החסר 188 משני אגפי המשוואה.
3g^{2}-9g+8-188=0
החסרת 188 מעצמו נותנת 0.
3g^{2}-9g-180=0
החסר 188 מ- 8.
g=\frac{-\left(-9\right)±\sqrt{\left(-9\right)^{2}-4\times 3\left(-180\right)}}{2\times 3}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 3 במקום a, ב- -9 במקום b, וב- -180 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
g=\frac{-\left(-9\right)±\sqrt{81-4\times 3\left(-180\right)}}{2\times 3}
-9 בריבוע.
g=\frac{-\left(-9\right)±\sqrt{81-12\left(-180\right)}}{2\times 3}
הכפל את -4 ב- 3.
g=\frac{-\left(-9\right)±\sqrt{81+2160}}{2\times 3}
הכפל את -12 ב- -180.
g=\frac{-\left(-9\right)±\sqrt{2241}}{2\times 3}
הוסף את 81 ל- 2160.
g=\frac{-\left(-9\right)±3\sqrt{249}}{2\times 3}
הוצא את השורש הריבועי של 2241.
g=\frac{9±3\sqrt{249}}{2\times 3}
ההופכי של -9 הוא 9.
g=\frac{9±3\sqrt{249}}{6}
הכפל את 2 ב- 3.
g=\frac{3\sqrt{249}+9}{6}
כעת פתור את המשוואה g=\frac{9±3\sqrt{249}}{6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 9 ל- 3\sqrt{249}.
g=\frac{\sqrt{249}+3}{2}
חלק את 9+3\sqrt{249} ב- 6.
g=\frac{9-3\sqrt{249}}{6}
כעת פתור את המשוואה g=\frac{9±3\sqrt{249}}{6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 3\sqrt{249} מ- 9.
g=\frac{3-\sqrt{249}}{2}
חלק את 9-3\sqrt{249} ב- 6.
g=\frac{\sqrt{249}+3}{2} g=\frac{3-\sqrt{249}}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
3g^{2}-9g+8=188
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
3g^{2}-9g+8-8=188-8
החסר 8 משני אגפי המשוואה.
3g^{2}-9g=188-8
החסרת 8 מעצמו נותנת 0.
3g^{2}-9g=180
החסר 8 מ- 188.
\frac{3g^{2}-9g}{3}=\frac{180}{3}
חלק את שני האגפים ב- 3.
g^{2}+\left(-\frac{9}{3}\right)g=\frac{180}{3}
חילוק ב- 3 מבטל את ההכפלה ב- 3.
g^{2}-3g=\frac{180}{3}
חלק את -9 ב- 3.
g^{2}-3g=60
חלק את 180 ב- 3.
g^{2}-3g+\left(-\frac{3}{2}\right)^{2}=60+\left(-\frac{3}{2}\right)^{2}
חלק את -3, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{3}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{3}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
g^{2}-3g+\frac{9}{4}=60+\frac{9}{4}
העלה את -\frac{3}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
g^{2}-3g+\frac{9}{4}=\frac{249}{4}
הוסף את 60 ל- \frac{9}{4}.
\left(g-\frac{3}{2}\right)^{2}=\frac{249}{4}
פרק g^{2}-3g+\frac{9}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(g-\frac{3}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{249}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
g-\frac{3}{2}=\frac{\sqrt{249}}{2} g-\frac{3}{2}=-\frac{\sqrt{249}}{2}
פשט.
g=\frac{\sqrt{249}+3}{2} g=\frac{3-\sqrt{249}}{2}
הוסף \frac{3}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}