פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{-2+\sqrt{3}i}{7}\approx -0.285714286+0.24743583i
x=\frac{-\sqrt{3}i-2}{7}\approx -0.285714286-0.24743583i
גרף
שתף
הועתק ללוח
7x^{2}+4x+1=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-4±\sqrt{4^{2}-4\times 7}}{2\times 7}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 7 במקום a, ב- 4 במקום b, וב- 1 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-4±\sqrt{16-4\times 7}}{2\times 7}
4 בריבוע.
x=\frac{-4±\sqrt{16-28}}{2\times 7}
הכפל את -4 ב- 7.
x=\frac{-4±\sqrt{-12}}{2\times 7}
הוסף את 16 ל- -28.
x=\frac{-4±2\sqrt{3}i}{2\times 7}
הוצא את השורש הריבועי של -12.
x=\frac{-4±2\sqrt{3}i}{14}
הכפל את 2 ב- 7.
x=\frac{-4+2\sqrt{3}i}{14}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-4±2\sqrt{3}i}{14} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -4 ל- 2i\sqrt{3}.
x=\frac{-2+\sqrt{3}i}{7}
חלק את -4+2i\sqrt{3} ב- 14.
x=\frac{-2\sqrt{3}i-4}{14}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-4±2\sqrt{3}i}{14} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2i\sqrt{3} מ- -4.
x=\frac{-\sqrt{3}i-2}{7}
חלק את -4-2i\sqrt{3} ב- 14.
x=\frac{-2+\sqrt{3}i}{7} x=\frac{-\sqrt{3}i-2}{7}
המשוואה נפתרה כעת.
7x^{2}+4x+1=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
7x^{2}+4x+1-1=-1
החסר 1 משני אגפי המשוואה.
7x^{2}+4x=-1
החסרת 1 מעצמו נותנת 0.
\frac{7x^{2}+4x}{7}=-\frac{1}{7}
חלק את שני האגפים ב- 7.
x^{2}+\frac{4}{7}x=-\frac{1}{7}
חילוק ב- 7 מבטל את ההכפלה ב- 7.
x^{2}+\frac{4}{7}x+\left(\frac{2}{7}\right)^{2}=-\frac{1}{7}+\left(\frac{2}{7}\right)^{2}
חלק את \frac{4}{7}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{2}{7}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{2}{7} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{4}{7}x+\frac{4}{49}=-\frac{1}{7}+\frac{4}{49}
העלה את \frac{2}{7} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{4}{7}x+\frac{4}{49}=-\frac{3}{49}
הוסף את -\frac{1}{7} ל- \frac{4}{49} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{2}{7}\right)^{2}=-\frac{3}{49}
פרק את x^{2}+\frac{4}{7}x+\frac{4}{49} לגורמים. באופן כללי, כאשר x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים כ- \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{2}{7}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{3}{49}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{2}{7}=\frac{\sqrt{3}i}{7} x+\frac{2}{7}=-\frac{\sqrt{3}i}{7}
פשט.
x=\frac{-2+\sqrt{3}i}{7} x=\frac{-\sqrt{3}i-2}{7}
החסר \frac{2}{7} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}