פתור עבור n
n=1
n = \frac{8}{7} = 1\frac{1}{7} \approx 1.142857143
שתף
הועתק ללוח
7n^{2}-\left(-8\right)=15n
החסר -8 משני האגפים.
7n^{2}+8=15n
ההופכי של -8 הוא 8.
7n^{2}+8-15n=0
החסר 15n משני האגפים.
7n^{2}-15n+8=0
סדר מחדש את הפולינום כדי להעביר אותה לצורה סטנדרטית. מקם את האיברים לפי הסדר מהחזקה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר.
a+b=-15 ab=7\times 8=56
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 7n^{2}+an+bn+8. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,-56 -2,-28 -4,-14 -7,-8
מאחר ש- ab הוא חיובי, ל- a ול- b יש אותו סימן. מאחר ש- a+b הוא שלילי, a ו- b שניהם שליליים. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה 56.
-1-56=-57 -2-28=-30 -4-14=-18 -7-8=-15
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-8 b=-7
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -15.
\left(7n^{2}-8n\right)+\left(-7n+8\right)
שכתב את 7n^{2}-15n+8 כ- \left(7n^{2}-8n\right)+\left(-7n+8\right).
n\left(7n-8\right)-\left(7n-8\right)
הוצא את הגורם המשותף n בקבוצה הראשונה ואת -1 בקבוצה השניה.
\left(7n-8\right)\left(n-1\right)
הוצא את האיבר המשותף 7n-8 באמצעות חוק הפילוג.
n=\frac{8}{7} n=1
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את 7n-8=0 ו- n-1=0.
7n^{2}-\left(-8\right)=15n
החסר -8 משני האגפים.
7n^{2}+8=15n
ההופכי של -8 הוא 8.
7n^{2}+8-15n=0
החסר 15n משני האגפים.
7n^{2}-15n+8=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
n=\frac{-\left(-15\right)±\sqrt{\left(-15\right)^{2}-4\times 7\times 8}}{2\times 7}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 7 במקום a, ב- -15 במקום b, וב- 8 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
n=\frac{-\left(-15\right)±\sqrt{225-4\times 7\times 8}}{2\times 7}
-15 בריבוע.
n=\frac{-\left(-15\right)±\sqrt{225-28\times 8}}{2\times 7}
הכפל את -4 ב- 7.
n=\frac{-\left(-15\right)±\sqrt{225-224}}{2\times 7}
הכפל את -28 ב- 8.
n=\frac{-\left(-15\right)±\sqrt{1}}{2\times 7}
הוסף את 225 ל- -224.
n=\frac{-\left(-15\right)±1}{2\times 7}
הוצא את השורש הריבועי של 1.
n=\frac{15±1}{2\times 7}
ההופכי של -15 הוא 15.
n=\frac{15±1}{14}
הכפל את 2 ב- 7.
n=\frac{16}{14}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{15±1}{14} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 15 ל- 1.
n=\frac{8}{7}
צמצם את השבר \frac{16}{14} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
n=\frac{14}{14}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{15±1}{14} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 1 מ- 15.
n=1
חלק את 14 ב- 14.
n=\frac{8}{7} n=1
המשוואה נפתרה כעת.
7n^{2}-15n=-8
החסר 15n משני האגפים.
\frac{7n^{2}-15n}{7}=-\frac{8}{7}
חלק את שני האגפים ב- 7.
n^{2}-\frac{15}{7}n=-\frac{8}{7}
חילוק ב- 7 מבטל את ההכפלה ב- 7.
n^{2}-\frac{15}{7}n+\left(-\frac{15}{14}\right)^{2}=-\frac{8}{7}+\left(-\frac{15}{14}\right)^{2}
חלק את -\frac{15}{7}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{15}{14}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{15}{14} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
n^{2}-\frac{15}{7}n+\frac{225}{196}=-\frac{8}{7}+\frac{225}{196}
העלה את -\frac{15}{14} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
n^{2}-\frac{15}{7}n+\frac{225}{196}=\frac{1}{196}
הוסף את -\frac{8}{7} ל- \frac{225}{196} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(n-\frac{15}{14}\right)^{2}=\frac{1}{196}
פרק n^{2}-\frac{15}{7}n+\frac{225}{196} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(n-\frac{15}{14}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{1}{196}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
n-\frac{15}{14}=\frac{1}{14} n-\frac{15}{14}=-\frac{1}{14}
פשט.
n=\frac{8}{7} n=1
הוסף \frac{15}{14} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}